|
|
|
2.
|
|
עילאיותה של תורת ישראל הובנה במהלך הדורות בשתי דרכים חלופיות: יש והעילאיות מיוחסת לתורה מראשיתה כהוויה מושלמת וקבועה שלא ניתן להוסיף עליה, ויש שהיא מיוחסת לתורה באשר היא התהוות ההולכת ומשתלמת בתהליך אינסופי שמקורו ביצירתיות מקורית. דרכים אלו משתקפות בדימויים השונים של שלושת מצבי היסוד שהתורה מצויה בהם: כשרויה בשמים, כפתוחה להשגה על ידי האדם וכניתנת ליישוס בחיי המעשה. עניינו של המחקר בבירור המשמעות של המתיחות שבין שתי דרכי הבנה אלו של העילאיות במסורת היהודית לדורותיה: בחשיפת שורשיה השיטתיים הא - היסטוריים ובמעקב אחרי גילוייה העיקריים במהלך ההיסטוריה. עשרות שנים משמש יוחנן סילמן פרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר - אילן, ועמד בראשה בשנים תשמ"א - תשמ"ב. הוא פרסם מאמרים רבים בנושאי פילוסופיה כללית ויהודית, לרבות מאמרים בפילוסופיה של ההלכה וכן חיבר את הספר: בין פילוסוף לנביא: התפתחות הגותו של ריה"ל בספר הכוזרי....
|
|
3.
|
|
בספרות הרבנית לדורותיה ניתן למצוא שתי גישות בסיסיות באשר למהותן ולמקור תוקפן של מצוות התורה. גישה אחת רואה את המצוות כהנחיות לשמירת תקינותם של היקום ושל האדם ולהבאתם לידי שלמות, ואילו גישה אחרת רואה את המצוות כגזרות, שהצורך לקיימן מושתת על עצם חובת הציות לבורא העולם, ולא על תועלת כלשהי שיש בכך לאדם או ליקום. בעוד הגישה הראשונה מדמה את האל לרופא, המכיר היטב את טבע המציאות ויודע כיצד ניתן להביא מזור לתחלואיה ולהביאה למצבה האידאלי, רואה הגישה השנייה את האל כמלך שיש לסור למרותו ולציית לפקודותיו. הספר שלפנינו אינו בא להאריך במחלוקת הגלויה בשאלה זו, אלא מתרכז בהשפעותיה הסמויות על ספרות ההלכה לאורך הדורות, ממדרשי חז״ל דרך חכמי ימי הביניים ועד לתקופת האחרונים. המחבר סוקר את דיוניהם של חכמי ישראל במגוון רחב של שאלות ומראה כיצד משתקפות בהם הגישות הבסיסיות באשר למהותן של המצוות כהנחיות או כציוויים....
|
|
