עילאיותה של תורת ישראל הובנה במהלך הדורות בשתי דרכים חלופיות: יש והעילאיות מיוחסת לתורה מראשיתה כהוויה מושלמת וקבועה שלא ניתן להוסיף עליה, ויש שהיא מיוחסת לתורה באשר היא התהוות ההולכת ומשתלמת בתהליך אינסופי שמקורו ביצירתיות מקורית. דרכים אלו משתקפות בדימויים השונים של שלושת מצבי היסוד שהתורה מצויה בהם: כשרויה בשמים, כפתוחה להשגה על ידי האדם וכניתנת ליישוס בחיי המעשה. עניינו של המחקר בבירור המשמעות של המתיחות שבין שתי דרכי הבנה אלו של העילאיות במסורת היהודית לדורותיה: בחשיפת שורשיה השיטתיים הא - היסטוריים ובמעקב אחרי גילוייה העיקריים במהלך ההיסטוריה. עשרות שנים משמש יוחנן סילמן פרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר - אילן, ועמד בראשה בשנים תשמ"א - תשמ"ב. הוא פרסם מאמרים רבים בנושאי פילוסופיה כללית ויהודית, לרבות מאמרים בפילוסופיה של ההלכה וכן חיבר את הספר: בין פילוסוף לנביא: התפתחות הגותו של ריה"ל בספר הכוזרי.

שם הספר
בין פילוסוף לנביא - התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי
בין "ללכת בדרכיו" ו"לשמע בקולו" - הוראות הלכתיות - כהנחיות או כציוויים