דוד טרטקובר

דוד טרטקובר

סופר


» ספרים של דוד טרטקובר שנקראים עכשיו:

שנה טובה - 101 כרטיסי ברכה לשנה החדשה
דוד טרטקובר
1.
2.
3.
4.
5.
דוד טרטקובר נולד בחיפה, גדל בירושלים וחי בתל אביב. בגיל 18 הלך לצנחנים, משם לבצלאל, ובגיל 22 נסע ללונדון ללמוד עיצוב גרפי. הוא שב משם לירושלים, אחר כך ירד לתל אביב והתיישב לעבוד. מאז הוא לא חדל. טרטקובר הוא מי שאנחנו. עבודתו היא מראה המשקפת את החברה הישראלית ואת התרבות שלה בארבעים השנים האחרונות. את מראה פנינו. לעיתים כמו שהיינו רוצים להיראות, ופעמים אחרות כמו שאנחנו נראים באמת. להב הלוי: הספר מסכם ארבעים שנות יצירה של דוד טרטקובר, שהוא אולי ההגדרה המדוייקת ביותר למונח "עיצוב ישראלי". אפשר להתייחס אל הספר הזה כספר, ואפשר לראות בו גם לבנת חבלה. בלוק בן חמש מאות עמודים המציגים דרך מעשה ידיו ומלאכת מחשבתו של איש אחד לבד את ההיסטוריה של כולנו, החל מראשית שנות השבעים ועד היום. טרטקובר, 'טרטה' בפי חבריו, הוא חבר שלי. מלכתחילה היה מורה שלי ולעיתים קרובות אני נוטה להתייחס אליו כך גם כיום, אבל השנים קרבו בינינו ונהיינו חברים טובים. את הספר הזה אני רואה נברא כבר שנים אחדות, החל מסינון עבודות - מאות רבות לא מצאו מקומן אל תוך הספר - דרך סידורן ואירגונן ושוב סידורן מחדש, ועד איסוף הטקסטים ועריכתם. יותר מכך, זכיתי להיות האיש שכתב את כריכת הספר. לצד העבודות בספר, הרחבות טקסטואליות שנכתבו על ידי: דיויד אבולעפיה, יהודית איל, מידד אלון, דנה אריאלי-הורביץ, יעל בונן, אדם ברוך, זלי גורביץ', אבי גנור, יאיר גרבוז, בתיה דונר, רותי דירקטור, אורי דסאו, להב הלוי, צבי הראל, יורם ורטה, נויה כוכבי, אריה כספי, אביב לביא, רפי לביא, איתמר לוי, גדעון לוי, ישעיהו ליבוביץ, אלכס ליבק, יאיר לפיד, יוסף לפיד, אליק מישורי, משה ניניו, רוני סומק, נאוה סמל, מיכאל ספרד, עודד עזר, יהודה עתי, יונה פישר, רוני פרצ'ק, עמוס קינן, יורם קניוק, ספי רכלבסקי, ארי שביט, תום שגב, עמוס שוקן, עדי שטרן, טלי תמיר. ...

6.
את הרעיון להוצאת הספר העלה לראשונה הפרופ' שמעון זנדהאוז, חבר מועצת הפיס לתרבות ואמנות. לאחר דיונים רבים החליט מפעל הפיס לאשר את ההוצאה. מה ששיכנע את המועצה היה מסמך שהביא עמו הד"ר גדעון עפרת - פסקה מהמאמר "ירושלים הבנויה" שכתב הפרופ' בוריס שץ ב-1924. באותה פסקה מתאר שץ את אירועי ה-100 לבצלאל, שיתרחשו 82 שנים מאוחר יותר. "הרוצה אתה לקרוא על דבר שץ? קח את הספר 100 שנים לבצלאל, שחובר על ידי קבוצת חכמים לכבוד חג היובל השני של בצלאל. שם תמצא ידיעות מדויקות אודותיו. לספר הזה שלושה כרכים. הכרך הראשון מוקדש כולו לו. שם מודפסות אגרות, תעודות ותמונות יקרות המציאות...". זנדהאוז אמר כי מעולם לא הוקצה סכום כזה לספר בישראל. "ייחודו בכך שהוא אינו מתאר את המפעל הזה במלל, אלא הטקסט הוא דברי הסבר ל-1,726 תמונות שנותנות חתך ויזואלי של התקופה". זנדהאוז הוסיף כי העבודה על הספר ארכה כשנתיים וכללה איסוף, מיון וקטלוג חומרים. התמונות נלקחו מאוספים פרטיים וממסדיים. "עד כמה שזה נשמע מדהים, לבצלאל אין ארכיון", הוסיף זנדהאוז. "החומרים שנאספו במשך העבודה על הספר ישמשו בסיס להקמת ארכיון מסודר. חברה שלא יודעת להתייחס בכבוד לעבר שלה, העתיד שלה מוטל בספק". טרטקובר דיבר אחרי זנדהאוז והסביר את החלוקה לשלושה כרכים. שלושתם נסובים בעצם על שלושה אישים מרכזיים בתולדות האקדמיה: בוריס שץ המייסד, מרדכי ארדון שניהל את האקדמיה בשנים 1940-1952, ודן הופנר, שמונה לתפקיד ב-1964 ואותו מגדיר טרטקובר כדמות החשובה ביותר, "שיצרה את המהפך בחשיבה של בית הספר מעיסוק בקראפט לעיצוב". הספר כולל טקסטים מקוריים של שלושת המנהלים ושלושה מאמרים של הד"ר גדעון עפרת על כל אחת מהתקופות. הוא כולל גם לוח כרונולוגי שמספר על האירועים שהתרחשו בבית הספר בתקופות השונות ואינדקס מפורט. "הספר עוסק במצוינות ורוצה להראות איך בוגרי בצלאל נמצאים בכל חלקי התעשייה הישראלית", הוסיף טרטקובר. "למעלה מ-13 בוגרי האקדמיה הם חתני פרס ישראל באמנות, כולל פרס ישראל שקיבל המוסד עצמו ב-1958. המטרה, מבחינתי, היתה לאצור את המיטב של כל המחלקות של בית הספר וזה הפרויקט החשוב ביותר שעסקתי בו בקריירה שלי"....

7.
8.
הצגה ראשונה: כרזות קולנוע, תל אביב שנות השלושים. אוסף ארנון מילצ’ן לכרזות קולנוע, הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים, 1995....

9.
10.
11.
(הספר יצא לכבוד התערוכה - "טרטקובר . התערוכה ." והודפס ב 1000 עותקים )...






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ