דוד טרטקובר נולד בחיפה, גדל בירושלים וחי בתל אביב. בגיל 18 הלך לצנחנים, משם לבצלאל, ובגיל 22 נסע ללונדון ללמוד עיצוב גרפי. הוא שב משם לירושלים, אחר כך ירד לתל אביב והתיישב לעבוד. מאז הוא לא חדל.
טרטקובר הוא מי שאנחנו. עבודתו היא מראה המשקפת את החברה הישראלית ואת התרבות שלה בארבעים השנים האחרונות. את מראה פנינו. לעיתים כמו שהיינו רוצים להיראות, ופעמים אחרות כמו שאנחנו נראים באמת.
להב הלוי: הספר מסכם ארבעים שנות יצירה של דוד טרטקובר, שהוא אולי ההגדרה המדוייקת ביותר למונח "עיצוב ישראלי". אפשר להתייחס אל הספר הזה כספר, ואפשר לראות בו גם לבנת חבלה. בלוק בן חמש מאות עמודים המציגים דרך מעשה ידיו ומלאכת מחשבתו של איש אחד לבד את ההיסטוריה של כולנו, החל מראשית שנות השבעים ועד היום.
טרטקובר, 'טרטה' בפי חבריו, הוא חבר שלי. מלכתחילה היה מורה שלי ולעיתים קרובות אני נוטה להתייחס אליו כך גם כיום, אבל השנים קרבו בינינו ונהיינו חברים טובים. את הספר הזה אני רואה נברא כבר שנים אחדות, החל מסינון עבודות - מאות רבות לא מצאו מקומן אל תוך הספר - דרך סידורן ואירגונן ושוב סידורן מחדש, ועד איסוף הטקסטים ועריכתם. יותר מכך, זכיתי להיות האיש שכתב את כריכת הספר.
לצד העבודות בספר, הרחבות טקסטואליות שנכתבו על ידי: דיויד אבולעפיה, יהודית איל, מידד אלון, דנה אריאלי-הורביץ, יעל בונן, אדם ברוך, זלי גורביץ', אבי גנור, יאיר גרבוז, בתיה דונר, רותי דירקטור, אורי דסאו, להב הלוי, צבי הראל, יורם ורטה, נויה כוכבי, אריה כספי, אביב לביא, רפי לביא, איתמר לוי, גדעון לוי, ישעיהו ליבוביץ, אלכס ליבק, יאיר לפיד, יוסף לפיד, אליק מישורי, משה ניניו, רוני סומק, נאוה סמל, מיכאל ספרד, עודד עזר, יהודה עתי, יונה פישר, רוני פרצ'ק, עמוס קינן, יורם קניוק, ספי רכלבסקי, ארי שביט, תום שגב, עמוס שוקן, עדי שטרן, טלי תמיר.