“מסמך אישי זה מוקדש באהבה,הרבה דמעות מגעגועים, היום יותר מתמיד. להוריי: " זוהרה (זהבה) ועמרם וקנין ז"ל. ת. נ. צ. ב. ה. ולכל תושבי ואדי סאליב באשר הם ! *** כשראיתי את שם הספר "ואדי סאליב שלי" הרגשתי מיד שהוא מכוון אלי ולכל החיפאים שחיו שם ולילדיהם שנולדו וגדלו שם .ואני חייבת לכתוב עליו ביקורת או יותר נכון להציג תמונת מצב,של קיפוח, אפלייה ואף אעז ואומר,גם שחיתות שטוטאה מתחת לשטיח (הי”

“ראשית-זו לא ביקורת-זו התרשמות,מכיוון שזו לא יצירה ספרותית,ולא פרי דמיון של מחבר.זהו מסמך חשוב מאין כמוהו ושופך אור (עגום)על תקופה,שאם קברניטי המדינה לא יקחו זאת לתשומת ליבם אנו נחווה זאת שוב.והנה תוספת אישית אמנם כפי שאני רואה.גדלתי במעברת עולים עם הרבה מאוד יוצאי מרוקו,כילד עדיין לא הבנתי את ההבדלים בניינו משום שילד יש לו ראות אחרת לחיים,אם כי גם כואבת.זכרון מהילדות שיש לי ואולי זה ימחיש את הדבר:”

“פשוט מעשה שלא יעשה. תרמית! מדוע? אין לי הסבר חוץ מנסיון שיווק חסר אחריות, של הוצאה ומחבר. המציאות של ואדי סאליב הרי חזקה מספיק, מטלטלת וחשובה מספיק מכדי שיהיה צורך בעיוותים כדי להגבירה. ואדי סאליב הוא נקודת מפנה היסטורית שמובילה משלהי שנות החמישים אל ימנו אנו, ומסבירה כל כך הרבה רגשות, ומציאות. אז למה היה צורך לעשות זאת? להוציא ספר שעל כריכתו ההוצאה כותבת "פרוזה - עיון"... ובכריכתו האח”

“ספר שמוצג כספר מחקרי ואינו כך . ספר שבו לא ידוע היכן מתחילות העובדות והיכן הם נגמרות.עושה עוול היסטורי לפרשת ואדי סאליב . ממליצה לזרוק לפח האשפה”

“מסמך אישי זה מוקדש באהבה,הרבה דמעות מגעגועים, היום יותר מתמיד. להוריי: " זוהרה (זהבה) ועמרם וקנין ז"ל. ת. נ. צ. ב. ה. ולכל תושבי ואדי סאליב באשר הם ! *** כשראיתי את שם הספר "ואדי סאליב שלי" הרגשתי מיד שהוא מכוון אלי ולכל החיפאים שחיו שם ולילדיהם שנולדו וגדלו שם .ואני חייבת לכתוב עליו ביקורת או יותר נכון להציג תמונת מצב,של קיפוח, אפלייה ואף אעז ואומר,גם שחיתות שטוטאה מתחת לשטיח (הי”

“ראשית-זו לא ביקורת-זו התרשמות,מכיוון שזו לא יצירה ספרותית,ולא פרי דמיון של מחבר.זהו מסמך חשוב מאין כמוהו ושופך אור (עגום)על תקופה,שאם קברניטי המדינה לא יקחו זאת לתשומת ליבם אנו נחווה זאת שוב.והנה תוספת אישית אמנם כפי שאני רואה.גדלתי במעברת עולים עם הרבה מאוד יוצאי מרוקו,כילד עדיין לא הבנתי את ההבדלים בניינו משום שילד יש לו ראות אחרת לחיים,אם כי גם כואבת.זכרון מהילדות שיש לי ואולי זה ימחיש את הדבר:”

“פשוט מעשה שלא יעשה. תרמית! מדוע? אין לי הסבר חוץ מנסיון שיווק חסר אחריות, של הוצאה ומחבר. המציאות של ואדי סאליב הרי חזקה מספיק, מטלטלת וחשובה מספיק מכדי שיהיה צורך בעיוותים כדי להגבירה. ואדי סאליב הוא נקודת מפנה היסטורית שמובילה משלהי שנות החמישים אל ימנו אנו, ומסבירה כל כך הרבה רגשות, ומציאות. אז למה היה צורך לעשות זאת? להוציא ספר שעל כריכתו ההוצאה כותבת "פרוזה - עיון"... ובכריכתו האח”

“ספר שמוצג כספר מחקרי ואינו כך . ספר שבו לא ידוע היכן מתחילות העובדות והיכן הם נגמרות.עושה עוול היסטורי לפרשת ואדי סאליב . ממליצה לזרוק לפח האשפה”