אוצר שירי הביטלס, שהוקלט במשך 'שבע השנים הטובות' (1969-1962), מכיל לא פחות ממאתיים שירים, שהם כמכרה זהב למוזיקאי, לחוקר ולמאזין. למרות הספקטרום הססגוני הרחב של הקורפוס, התחדשותו המתמדת והיותו פרי יצירתם של כמה מלחינים, קיימים בו מאפיינים מוזיקליים העוברים כחוט השני לכל אורכו ומקנים לו מעין אחידות לשונית. הספר מנסה להגדיר את שפתם המוזיקלית של הביטלס ולתהות על סוד מקוריותה וקסמה של יצירתם, וזאת תוך שילוב מתמיד בין ניתוח מדוקדק לבין דיון קליל, מחויך ואסוציאטיבי.העיון בכל שיר משול למטבע בעל שני פנים: הפן האחד הוא השימוש בשיר לצורך הדגמתו של תכונות מוזיקליות המאפיינות את הרפרטואר בכללותו; ואילו הפן השני מתבטא בהתבוננות בשיר הבודד לנוכח מאפייני הרפרטואר ומתוך רגישות לטקסט וליחסי מילה וצליל. הדיון ערוך לפי נושאי חתך רחבים, המאפשרים לבחון את השירים מתוך שתי פרספקטיבות עיקריות – המוזיקה הקלסית על מערכותיה ומורשתה והעולם המוזיקלי של רית'ם אנד בלוז ורוק'נ'רול.מטרת הספר להעמיק ביצירת הביטלס כתכלית לעצמה – לא במגמה לטשטש את הגבולות בין אמנות גבוהה לאמנות נמוכה, אלא מתוך אמונה שאוסף השירים, עם היותו התגלמות המוזיקה הפופולרית, הוא מנכסי צאן הברזל של התרבות המערבית....

מה קרה למוזיקה ולמושגיה עם תהפוכות המאה העשרים? האם היא מצליחה עדיין לשמור על צלילותה ויופיה גם כאשר היא מבטאת טירוף וכיעור? האם היא ממשיכה לעורר עניין גם כאשר היא מביעה שיעמום? מהם "חורים מוזיקליים" והאם הם מסוגלים להתקיים גם באופן נפרד מהמוזיקה? מהו קיטש מוזיקלי והאם הוא ראוי לגינוי גם בעידן הנוכחי? מוזיקה אז ועכשיו מזמין את הקוראים להתבונן מזוויות תפתיעות בעולם התופעות הרחב של המוזיקה ושל החוויה המוזיקלית. הוא מנסה לרדת לשורשיהם של מושגי יסוד מוזיקליים על ידי הארתם מנקודות מבט השייכות לכאורה לתחומים אחרים (טבע, ציור, פיסול, שפת הדיבור ועוד). זהו מבט ממעוף הציפור על אמנות המוזיקה, שהיא אינסופית ומוגבלת כאחת....

כיצד מילים מתגלגלות בצלילים והופכות לשיר זמר? האם התמליל כשהוא לעצמו כבר צופן בחובו את המנגינה, וזו רק ממתינה למלחין המוכשר שיחשוף אותה ויוציאנה לאוויר העולם? למעשה, התמליל מגלם בתוכו אפשרויות מוזיקליות רבות אך מוגבלות, מהן אלמנטריות מהן מתוחכמות, והן עשויות להתממש לפי טעמו ומידת מקוריותו של המלחין. הספר מנסה להראות כיצד האפשרויות הקצביות הטמונות בתמליל יוצאות מן הכוח אל הפועל בתהליך ההלחנה, ובמילים אחרות- כיצד הפרוזודיה הופכת למוזיקה. במרכז העיון הנוכחי עומדים שיריו של סשה ארגוב, שיצאו לו מוניטין של מי שמיטיב להעניק טיפול מוזיקלי ראוי לטקסטים של חיים חפר, חיים גורי, נתן אלטרמן, ע` ההל, לאה גולדברג ורבים אחרים. מהו סוד אומנותו של ארגוב? חקר ההיבט הקצבי של שיריו מראה שהוא איננו הופך את המשקל הפואטי של המלל למשקל מוזיקלי בדרך הקלה, הפשוטה וה`מרובעת`, אלא בדרך מתוחכמת ופרשנית. נקודת המוצא הקצבית מובילה לעיון בגורמים מוזיקליים נוספים המשמשים את ארגוב לצורך העברת המשקל הרטורי, הנרטיבי, התיאורי והרגשי הטבוע בטקסט. רוב השירים שבחרתי לשים כאן תחת איזמל המנתחים עומדים במרכז הזמר העברי הקנוני מתש"ח ועד ל`סיקסטיז`. דוקטור נפתלי וגנר מאייש את הקתדרה למוזיקולוגיה ע"ש דנה ומוריס ווסק באוניברסיטה העברית. במחקריו הוא עוסק בניתוח ובאפיון של רפרטוארים מוזיקליים ממוצרט ועד לביטלס, מואנר ועד לסשה ארגוב....

נפתלי וגנר יוצא למסע מוזיקלי מרתק בספרות: הוא קורא את תיאורי הנגינה והמוזיקה בעשרות סיפורים ורומנים בעיניו של מוזיקולוג ופרשן תרבות ומגיע לתובנות מפתיעות ומרגשות. בלזק ותומאס מאן, ביאליק ויהושע קנז, אליס מונרו ועגנון, מורקמי ויזהר ועוד רבים מתגלים בקריאתו המעמיקה של וגנר כפרשנים נועזים של הכוחות הטמונים בנגינה ובחוויה המוזיקלית. וגנר קושר, במיומנות ובשאר רוח, בין היצירות והקטעים המתוארים, לבין היצירות המוזיקליות עצמן ומגלה לקוראים, גם אלה שאינם בקיאים ברזי התווים ותורות המוזיקה, את מוקדי המשמעות שמצאו הסופרים במדיום המוזיקלי. מתוך כך נפרשים בספר נופי-ענק של היסטוריה, שינויים תרבותיים ומתחים פוליטיים.   וגנר מפרש בדרך מרתקת ובסגנון הספוג בהומור מוזיקולוגי אופייני ("גלן גולד ניגן עצמו לדעת") כמה מהיצירות הנודעות ביותר שנכתבו על נגינה, כסיפורו המופתי של טולסטוי "סונטת קרויצר" או "טריסטן" של מאן, אך בעיקר מגלה אוצרות גנוזים החומקים לעתים מעיני הקוראים וחושף את כוחה של המוזיקה בתוכם.   פרק גדול בספר מוקדש לזיקה הרומנטית בין מוזיקה, תשוקה ומוות. זוהי המוזיקה הקטלנית. אולם וגנר מרחיב אותה הרחק מן העולם הרומנטי למחוזות חדשים הנוגעים במודרניזם ובהיסטוריה של הדורות האחרונים. אחד משיאיו של הספר הוא הפרק המוקדש ליצירתו של יוסף בור "רקוויאם לטרזינשטדט" המגולל את סיפור ביצועו של הרקוויאם של ורדי במחנה טרזינשטדט על ידי מוזיקאים יהודים הכלואים בו. פירושו של וגנר חושף באירוע הזה רבדים עמוקים ומקיפים הנוגעים בהיסטוריה התרבותית המערבית כולה.    אריאל הירשפלד   מוזיקה קטלנית הוא השלישי בסדרה גשרים של הוצאת מאגנס: סדרת ספרים בעריכת פרופ' אריאל הירשפלד העוסקת בתרבות על כל פניה ונועדת לקהל שוחרי התרבות כולו....