כיצד מילים מתגלגלות בצלילים והופכות לשיר זמר? האם התמליל כשהוא לעצמו כבר צופן בחובו את המנגינה, וזו רק ממתינה למלחין המוכשר שיחשוף אותה ויוציאנה לאוויר העולם? למעשה, התמליל מגלם בתוכו אפשרויות מוזיקליות רבות אך מוגבלות, מהן אלמנטריות מהן מתוחכמות, והן עשויות להתממש לפי טעמו ומידת מקוריותו של המלחין. הספר מנסה להראות כיצד האפשרויות הקצביות הטמונות בתמליל יוצאות מן הכוח אל הפועל בתהליך ההלחנה, ובמילים אחרות- כיצד הפרוזודיה הופכת למוזיקה. במרכז העיון הנוכחי עומדים שיריו של סשה ארגוב, שיצאו לו מוניטין של מי שמיטיב להעניק טיפול מוזיקלי ראוי לטקסטים של חיים חפר, חיים גורי, נתן אלטרמן, ע` ההל, לאה גולדברג ורבים אחרים. מהו סוד אומנותו של ארגוב? חקר ההיבט הקצבי של שיריו מראה שהוא איננו הופך את המשקל הפואטי של המלל למשקל מוזיקלי בדרך הקלה, הפשוטה וה`מרובעת`, אלא בדרך מתוחכמת ופרשנית. נקודת המוצא הקצבית מובילה לעיון בגורמים מוזיקליים נוספים המשמשים את ארגוב לצורך העברת המשקל הרטורי, הנרטיבי, התיאורי והרגשי הטבוע בטקסט. רוב השירים שבחרתי לשים כאן תחת איזמל המנתחים עומדים במרכז הזמר העברי הקנוני מתש"ח ועד ל`סיקסטיז`. דוקטור נפתלי וגנר מאייש את הקתדרה למוזיקולוגיה ע"ש דנה ומוריס ווסק באוניברסיטה העברית. במחקריו הוא עוסק בניתוח ובאפיון של רפרטוארים מוזיקליים ממוצרט ועד לביטלס, מואנר ועד לסשה ארגוב.

נפתלי וגנר

פרופ' נפתלי וגנר הוא מרצה וחוקר בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.... המשך לקרוא

שם הספר
הביטלס - שבע השנים הטובות
מוזיקה אז ועכשיו - מפה אמנות #3
מוזיקה קטלנית - המוזיקה בעיני הסיפורת - גשרים #