|
|
|
2.
|
|
הספר "שומר לישראל" מתאר את חייו הסוערים של דוד שאלתיאל ודן במקומו בהיסטורירגרפיה הישראלית. דוד שאלתיאל נולד למשפחה יהודית מסורתית בקהילה הספרדית בהמבורג. נעוריו היו מסכת של מרד בערכי החברה הבורגנית של הוריו, שהוביל אותו בדרכים נפתלות אל הציונות. טרם עלותו לארץ - ישראל הוא שירת בלגיון הזרים הצרפתי באפריקה, ובכך פתח שנות דור של חיים במדים. לאחר עלותו ארצה הצטרף למנגנון הקבע של ההגנה ובשליחותה יצא לאירופה לרכוש נשק. הוא נתפס בעת היותו במעבר בגרמניה ונכלא במחנות ריכוז נאציים. עם שובו ארצה ערב מלחמת - העולם השנייה מונה לראש שירות הידיעות של ההגנה ובימי מתקפת רומל באל - עלאמיין הופקד על הכנת "המצדה על הכרמל". לקראת סוף המלחמה נסע למערב אירופה לארגן מסלול בריחה לניצולי השואה. במלחמת העצמאות הוא פיקד על ירושלים, ותקופה זו היא שעיצבה את דימויו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, וזאת למרות שלאחר מכן הוא שירת כמפקח הכללי של צה"ל, כמייסד חיל הספר וכשגריר ישראל במדינות שונות. סיפור חייו של דוד שאלתיאל הוא במידה רבה סיפורו של היישוב היהודי בארץ בעת ההיא וגם סיפורו של האחר והשונה, האינדיבידואל שהמערכת מתקשה לקבלו וההולך בדרכו שלו גם אם היא רצופה קשיים ומכשולים. אלי צור, היסטוריון, מרצה באוניברסיםת בן - גוריון ובסמינר הקבוצים בתל - אביב. עומד בראש המכון לחקר תולדות תנועות הנוער ביד יערי - גבעת חביבה. לאחרונה התפרסם ספר בעריכתו, "לא יוכלו בלעדינו: עמדות מפ"ם בשאלות חוץ וביטחון 1956 - 1948"....
|
|
3.
|
|
הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה: פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם. גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי"....
|
|
10.
|
|
"הספר לבלוב אחרון דן בתנועת השומר הצעיר בפולין בין קיץ 1944 לקיץ 1950. במשך שנות קיומה של התנועה הפולין הקומוניסטית נאלצו ראשיה להתאים את צעדיהם לצורכי החברה היהודית בפולין ובייחוד לצורכי צעיריה, לדרישות הממשל המקומי ולציפיות של הנהגת התנועה בארץ-ישראל. דילמה זו עמדה בבסיס הקיום היהודי בפולין שלאחר המלחמה. פרק זמן זה התאפיין בסוגיות מכריעות שנגעו לעתיד היהודים בפולין: הבחירה בין ההגירה מבית הקברות של יהודי אירופה ובין הרצון לשוב ולבנות את החברה היהודית בפולין ; בין המאמץ לשמר את הגופים הפוליטיים היהודיים שהיו לפני השואה ובין השאיפה להשתלב במערך הפוליטי של המשטר החדש, וכן שאלת המשך קיומן של מערכות יהודיות נפרדות במדינה שבה חוסלו כל המערכות העצמאיות. לאחר שחרורה של פולין פעלה תנועת השומר הצעיר בשלוש מערכות חופפות: תנועת הנוער, ארגון פוליטי-מפלגתי ושלוחה של ארץ-ישראל בניכר. ריבוי פנים זה חידד את התהפוכות שעברו על יהודי פולין, על המשטר שלה ועל היישוב היהודי בארץ-ישראל. בתום המלחמה היה ניסיון לשקם את החיים היהודיים בפולין אך הוא נקטע באכזריות בסדרה של פגיעות ביהודים, ששיאן היה הפוגרום בעיר קיילצה ביולי 1946". ; בתגובה נסו היהודים מפולין בעזרת ארגון הבריחה, עד שלקראת סוף 1946 היה נדמה כי הקיץ הקץ על שארית יהודי פולין. ואולם באביב 1947 חלה התייצבות חברתית של היהודים במדינה, ובתוך כך גבר המאבק הפוליטי על השליטה בקרב הציבור היהודי. התמורות יצרו צורך בשינוי מתמיד של עמדות פוליטיות ובגיוון המסגרות הארגוניות של יהודי פולין. פעילות התנועה נמשכה עד ראשית 1950 אולם היא נקטעה עקב המלחמה הקרה בין הגוש הקומוניסטי ובין מדינות המערב. תנועת השומר הצעיר הייתה הפיקדון שדור גיבורי השואה הפקיד בידי הניצולים, וכל קיומם היה הבטחה לשוב ולהקים את התנועה בארץ-ישראל"....
|
|
