זהו סיפור ילדים קצר על שלושה חתולים – מולי, בולי וגולי – שגרים בבית זעיר בקצה העיר ועל סדר היום שלהם, בכל בוקר בדרכם אל הגן ובית הספר. הספר מאופיין במשחקי מילים וחזרה על אמרות קבועות ובהומור. הספר המיועד לראשית קריאה. כָּל בֹּקֶר, בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֶׁבַע הָיָה הַשְּׁעוֹן הַמְעוֹרֵר מְצַלְצֵל פֶּר... פֶּר... פֶּר... וְהָיְתָה נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר אִמָּא חֲתוּלָה בּוּלָה וְאוֹמֶרֶת: "יְלָדִים, נָא לְהִסְתַּדֵּר בְּשׁוּרָה וְלָרוּץ לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה". עדנה אפק, ילידת חיפה, מרצה וחוקרת בתחומי השפה והספרות. פרסמה שירים וסיפורים פרי עטה בכתבי עת ובאנתולוגיות, בעברית ובאנגלית. מספריה: הפיל בגינה (2018), ככה זה גם אצלכם? (2018), העצים להתפלל לא יכולים (2018), אבא קיפל את הים (2017), משהו היה חסר (2017), שירים (1981). הספר יצא בהוצאת מוטיב....

אָבִי נָתַן לִי עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת.  רֵיחַ שֶׁל סְתָו  בִּלְבִיבוֹת גְּבִינָה רֵיחַ אִמִּי וַאֲחוֹתָהּ.  גַּבָּנִיּוֹת.  חָלָב בְּחִתּוּל תּוֹלוֹת לַבֹּקֶר יִרְקְחוּ לְבִיבוֹת.   וַאֲנִי תְּלוּיָה.  רַק עֵינַי כְּחֻלּוֹת   שיריה של עדנה אפק מציעים הוויה דחוסה וצלולה, שטומנת בין קפליה אינטימיות גדולה, לצד ראייה מפוכחת, שלא מהססת לחשוף את הממד האכזרי שיש בקיום האנושי. תום ואימה מונחים זה לצד זה בערבוביה, והשיר המתהפך בסופו משאיר אותנו לא פעם תלויים על בלימה. כל זה נעשה מתוך ידע נרחב והתמצאות במרחבים שמציעה לנו השפה. פה ושם מתגנבת אל השירים מעין "שיחה" סמויה עם שיריה של המשוררת דליה רביקוביץ ז"ל, בת דודתה, שאיתה היא הייתה ביחסי ידידות קרובה.   עדנה אפק, ילידת חיפה, כותבת כבר שנים שירים וסיפורים לילדים ולמבוגרים. ספר שיריה הראשון התפרסם בהוצאת "עקד".   שירים וסיפורים פרי עטה, התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת שונים בעברית ובאנגלית.   מרצה וחוקרת בתחומי השפה והספרות העברית....

שמעתם פעם על אישה שהחליטה כעונש להתחתן עם בעלה? האם אתם בקיאים ביסודות אמנות המקלחולוגיה? ידעתם שמריחת שמן זית על הגוף מצילה ממוות? בשליחות ממשלתית מוזמנת אישה לארוחת צהריים בבית אחת מעשירות העיר. היא לא שיערה לעצמה שתמצא את עצמה כה נבוכה אל מול כלב "כיס" לבוש בבגד סקוטי. עדנה אפק לוקחת את הקוראים למסע בין דמויות וסיפורים קצרים מחיי היום־יום. הסיפורים מביכים, עצובים ואף מעצבנים, והם כתובים במשחקי מילים ובהומור המבטיחים חוויית קריאה מעוררת מחשבה. אז מה אתם אומרים? ככה זה גם אצלכם?  הספר יצא בהוצא מוטיב....

עדנה אפק פוגשת אותנו עם שירים אישיים, חשופים ומסקרנים בספר השירה שלה העצים להתפלל לא יכולים בהוצאת מוטיב ספרים. זהו ספר שירים מלא עוצמה, נוגה לעתים אך מלא במשמעויות על החיים שלנו. הוא מורכב משערים שונים ומשירים העוסקים בנבכי נפשה של המשוררת, משפחתה וילדותה. הוא מציג מציאות נושכת, מרהיבה הבנויה מפסיפס של מילים נוגעות בנפש. עדנה אפק לא מפחדת להתעמת עם המוות, עם חולשות ושתיקות, פחדים ומילים ריקות שלא מובילות לשום מקום. יש בשירים שלה אמת השזורה לכל אורכם, מי שקורא בהם יתקשה להתעלם מכך ובכל שורה אפשר למצוא מספר משמעויות ומספר רבדים נסתרים. שָׁנִים לֹא הוֹלְכוֹת וְשָׁנִים לֹא בָּאוֹת.רַק אֲנִי בָּאָה בַּשָּׁנִים אוֹרְחַת הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹבֶרֶת מֵחוֹל וְשֶׁלֶג סֻמְּאָה.פַּעֲמוֹנִים מְדֻבָּשִׁים מְצַלְצְלִים בַּנַּיָּדִים אַךְ תּוּגָתִי יוֹדַעַת רַק חוּגָה לַזְּמַן יֵשׁ זְמַן לִי אֵין. כָּךְ מְהַרְהֶרֶת לָהּ שְׁנָתִי. עדנה אפק, ילידת חיפה, מרצה וחוקרת בתחומי השפה והספרות. פרסמה שירים וסיפורים פרי עטה בכתבי עת ובאנתולוגיות, בעברית ובאנגלית. מספריה: אבא קיפל את הים (2017), משהו היה חסר (2017), שירים (1981), מערכות מלים בסיפורת: עיונים בסגנונו של ש"י עגנון (1981). הספר יצא בהוצא מוטיב....