כהונתו של רבי יהודה הנשיא כראש מוסדות ההנהגה בתקופת המשנה הביאה איתה ימים של עדנה בתולדות עם ישראל: יחסים מתוקנים עם השלטונות הרומיים, מצב כלכלי שפיר, חברה מגובשת יותר והשפעה על היהדות בתפוצות. גם היצירה הרוחנית זכתה לתנופה משמעותית, שבמרכזה חתימתה של המשנה, שהפכה ליצירה השנייה בחשיבותה לתורה. כעת רואה אור המונוגרפיה ההיסטורית הראשונה שחוברה אי פעם על רבי יהודה הנשיא, האיש שהעז לקחת את התורה שבעל פה ולהעלות אותה על הכתב. פרופ' אהרן אופנהיימר משלב לראשונה בין מקורות בספרות התלמודית עם מקורות מחיבוריהם של ההיסטוריונים והסופרים הרומיים, כתבי אבות הכנסייה וממצאים ארכיאולוגיים, כדי לשפוך אור על אחת הדמויות המרכזיות בתולדות העם היהודי. כיצד התקרב רבי יהודה הנשיא לשלטונות הרומיים ומה הביא לכינון היחסים ההדוקים איתם? מה היה טיב הקשרים בינו לבין חכמי דורו? אילו מהתקנות שהתקין "שברו את כל החוקים" שקדמו לתקופתו? ולפי אילו עקרונות סידר את המשנה? הביוגרפיה יוצאת כהמשך ישיר להוצאת הביוגרפיות של רש"י, ר' יהודה החסיד, משה מנדלסון, הרב קוק ורב סעדיה גאון, שזכו לשבחי הביקורות ולהתעניינות רחבה בקרב ציבור הקוראים המשכיל בארץ. אהרן אופנהיימר הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב ומופקד על הקתדרה למדעי היהדות על שם סר אייזק וולפסון. חיבר ספרים רבים על תולדות ישראל בתקופת המשנה והתלמוד בארץ ישראל ובבבל. "רבי יהודה הנשיא" מאת אהרן אופנהיימר, בסדרה "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" בעריכת פרופ' אביעזר רביצקי; הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל; 208 עמודים....

על נהרות בבל מתאר פרקים בתולדותיהם של יהודי בבל באחת התקופות המזהירות שלהם, היא תקופת האמוראים (200–500 לספירה לערך), בימי שלטונה של השושלת הסַסַנית. כישלונם של מרד החורבן ומרד בר-כוכבא גרם לרבים לרדת מארץ ישראל לבבל, ששכנה מחוץ לשליטתה של האימפריה הרומית. היו בה תנאים כלכליים נוחים, והיחסים עם השלטונות היו טובים בדרך כלל, ולכן עברו אליה גם חכמים ידועים וביססו בה את חיי התורה. על נהרות בבל בוחן את התפוצה היהודית בבבל, שהלכה והתעצמה במהלך תקופת האמוראים, ועד מהרה תפסה את מקומה של ארץ ישראל כמרכז היהודי המוביל. פרקי הספר דנים בגבולותיה של בבל, בידיעות הראשונות על ישיבותיה, בקשרים המורכבים ובהשפעות ההדדיות בין בבל לארץ ישראל, בערים חשובות כמו נהרדעא, נציבין ומָחוזא, בקבורה היהודית, ובאיתורם של יישובים יהודיים הנזכרים בספרות התלמודית....