מריאן רבינוביץ

מריאן רבינוביץ

סופר

מריאן רבינוביץ' (1934 - 11 באוגוסט 2010) היה רופא גריאטר ושיקומי, סופר, מסאי וכותב זכרונות, משורר ופסל ישראלי. מחלוצי הגריאטריה והרפואה הפליאטיבית בישראל.

רבינוביץ' נולד למשפחה יהודית בבוקרשט, שם שרד את השואה עם הוריו. באותה עת היה ברומניה שלטון קומוניסטי, וכאשר הגישה משפחתו בקשה לעלייה לישראל, הוא נזרק מהאוניברסיטה לאחר חמש שנות לימודי רפואה‏[1].

בשנת 1962 עלה לישראל והמשיך ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה ברפואה פנימית. בהמשך השתלם ברפואה שיקומית ובגריאטריה בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

פרופ' רבינוביץ' הקים וניהל את המערכת הגריאטרית בבית החולים "שיבא" בתל השומר, ובשנת 1983 ייסד את ההוספיס לחולי סרטן שמחלתם במצב מתקדם ביותר או המוגדרים כסופניים, על בסיס המודל הבריטי של ד"ר ססילי סונדרס מההוספיס סט. כריסטופר. בכך היה לחלוץ הרפואה הפליאטיבית בישראל. היה בין מייסדי עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל.

בספרי העיון שכתב התייחס מתוך עמדה של רופא ומדען הומניסט להתמודדות בני האדם עם תהליך ההזדקנות, לדרכי ההערכה של כוחות המטופלים הזקנים, ליחסים בין מטפלים ובין מטופלים בשלבים שונים של ההזדקנות, ולהתמודדות עם קרבת המוות.

אחרי שפרש לגמלאות התפנה יותר לכתיבה וליצירה אמנותית.

את רוב ספריו כתב במקור באנגלית.

נפטר בישראל בגיל 76.


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (32):
רוצה לקרוא, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, BGU, ספרות ורפואה, מוות, סוף חיים, פסיכותרפיה, פרוזה, רוצה ליקרוא , הגיל השלישי (שלב ההזדקנות), חיי אדם, בריאות, רפואה אלטרנטיבית, אורח חיים, דיאטה ותזונה למכירה, חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה, קְרִיאַת יַם סוּף, 8.21, עיון, מתעניינת, ה.ס. 2425 2210- 5697, תומחר , עוד ...
1.
מומחה ישראלי לגריאטריה שיקומית מעלה בספר ראשון מסוגו בעברית פרשות-חיים מרתקות של גברים ונשים בארץ ובחוץ-לארץ. המתמודדים איש-איש בדרכו עם הקץ הבלתי-נמנע. תוך שהוא דבק בגישה ההומנית, הרואה באדם המזדקן אדם שלם, שולל המחבר את התיחסות החברה ל"זקנים" לפי גילם הכרונולוגי גרידא, ומפתח תיאוריה חדשנית המזהה לפחות ששה סולמות גיל, שעל-פיהם יש למוד כל המגיע לקטע האחרון בהילוכו הלולייני על-פני חבל החיים. ספר הנוגע ללבו של כל אחד מאתנו - אם כהורה, אם כבן ואם כבן-אדם. ...

2.
מומחה ישראלי לגריאטריה שיקומית מעלה בספר ראשון מסוגו בעברית פרשות חיים מרתקות של דברים ונשים בארץ ובחוץ - לארץ, המתמודדים איש - איש בדרכו עם הקץ הבלתי - נמנע. מתוך שהוא דבק בגישה ההומנית, הרואה באדם המזדקן אדם שלם, שולל המחבר את התייחסות החברה ל"זקנים" לפי גילם הכרונולוגי גרידא, ומפתח תיאוריה חדשנית המזהה לפחות שישה סולמות גיל, שעל - פיהם יש למוד כל אדם שמגיע לקטע האחרון בהילוכו הלוייני על חבל החיים. ספר שנוגע ללבו של כל אחד מאתנו-אם כהורה, אם כבן ואם כבן אדם....

3.
פעמים רבות עמדתי נרגש נוכח גבורתם של אנשים במלחמתם על שמירת צלם-אנוש גם בשעותיהם הקשות ביותר. שוב ושוב אני נפעם מן המאבק הבלתי-פוסק של האדם לבטא את האני הייחודי שלו, ובאופן פרדוקסלי אולי, גיבורי הספר - כמו חולים רבים אחרים, שסיפוריהם שמורים עמי - מחזקים אותי. מהו הזמן, ומהו האדם בתוך הזמן? מהי כמיהתו של אדם לבית - חומרי ורוחני? שאלו אלה עלו אצלי פעמים רבות, ובכתבי רילקה מצאתי ביטוי אמנותי לרבות מהן. כך מצאתי את עצמי "משוחח" ו"מתכתב" אתו, מחכה לתשובתו. ...

4.
ספר זה הוא הזדמנות פז לפגוש ב - אנשים. מחבר הספר הוא אמנם רופא, אך במשך פגישותיו עם האנשים שטיפל בהם הפך בעצם לאדם הפוגש אנשים, ובתור שכזה הוא פונה אל הקורא ומציע לו להציץ אל ארכיונו הפרטי, זה שבזיכרונו ובנבכי ליבו, ולהיות נוכח בפגישות המיוחדות שהתקיימו שם. וכך מוצגת בפנינו גלריה אנושית מיוחדת, כזו המבוססת על המציאות, מקרים שהיו וקרו, ולמרות שרובם של גיבורי הסיפורים כבר אינם בין החיים, סיפורם, כך מעיד המספר, ממשיך להיכתב ולהקרין גם על ההווה וההוויה הקיימת בו. מבלי משים הופך ספר זה לנגד עיני הקורא למסע שבמרוצתו חדלו המטופלים להיות מטופלים והפכו לשיירה הדדית בה כל אחד, המטפל והמטופל, תורם לחברו משהו על עקרונות, קונצפטים, פסקנות מלומדת ומתכונים מחשבתיים. הרבה חכמת חיים יש בפגישות הללו, וכל אחד יוכל לפגוש בהן משהו או מישהו מסביבתו הקרובה, מחבריו, ממשפחתו ומעצמו. אל תחמיצו! מריאן רבינוביץ משלב כל חייו את עיסוקו ברפואה עם נטייתו להגות וכתיבה ספרותית. אנשים הוא ספרו החמישי....

5.
"בית הזמן" הוא ספרו הרביעי של מריאן רבינוביץ, רופא וסופר, שתחום התמחותו גריאטריה (רפואת הזיקנה). המעקב אחרי התנהגותו של האדם המתבגר דוחק במחבר להתחקות אחר סוגיות מורכבות כמו משמעות הזמן במסכת חייו של האדם, מקומה של היצירתיות בביוגרפיה האנושית, ומקום משכנו של הזמן אצל כל אחד מאיתנו. הוא מנסה להשיב על שאלות אלה ואחרות באמצעות שחזור מפגשים אינטמיים ומרתקים עם אנשים שונים, ושוזר ביניהם פרקים אישיים מחייו שלו. הגבולות בין החולף לנשאר, בין עבר להווה, בין הנשכח לכאורה לזיכרון המתמשך - הולכים ומיטשטשים. האתגר שמציב המחבר לעצמו, להתיך את המסכת שנפרשת לפניו למקשה אחת, הוא גם ניסיון לרדת לחקרה של מהות החיים כחוויה מקיפה וכוללת. ...

6.
המחבר מנהל מח. גריאטרית בביח שיבא ורופא בהוספיס. מדבריו על הספר: 'כאדם וכרופא המטפל באדם הסובל, ברצוני להגיע להבנה עמוקה יותר של סבלם של חולים במחלות סופניות, באמצעות סיפורו של איוב.איוב מייצג עבורי תקווה, תשוקה,סבל, מחאה. תשאלו, למה לכתוב זאת בספר? -אני זקוק לאדם כדי לשוחח עימו, שיישב מולי בתוך הספר. אדם שעבר כמוני כמה פרקים בחייו ורק הקדימני בסבלו. יחד עמו אני יכול לחשוב על איוב...' ספר מרתק,כתיבה קולחת ואמינה. למתמודדים, לרופאים ומטפלים, לבני המשפחה העוברים איתם את שעות הסבל . ...

7.
גרבלוס, גיבור הספר, הוא מוכר שעות, כזה שלא רק מעביר את סחורתו לידי הרוכש אותה אלא גם מרכיב את תוכנה, על פי הבקשה האישית המתאימה של המבקש. וכך הוא נושא שק מלא של 'שעות פינוק' ו'שעות תקווה', 'שעה של מעוף' ו'שעה של אמינות', 'שעת נצח' ושעת רגיעה', ועוד הרבה שעות דומות המיועדות להביא לרוכשן ריכוז מתומצת של מהות מסוימת, כזו שכל אחד נזקק לה, לעתים במינון רגיל ולעתים בריכוז גבוה של איכויות אנושיות מיוחדות קצובות בזמן. באחת הסיטואציות שבספר הוא נאלץ לערוך סדר במלאי הסחורות שלו, למיין אותן ולקטלג. בעת הקטלוג הוא מתלבט מה השם הקולע שייתן למדף בו יאחסן את שעות הפינוק האישיות, והוא תוהה: "...השם 'שעות של איכות' משך אותו. מוכר השעות זו הייתה כותרת מבדילה ומיוחדת. מאידך היא נשמעה הצהרתית, אפילו סנובית. ומה עם יתר השעות בחיינו, הן פחות איכותיות? גרבלוס ויתר. "שעות לרגעים אינטימיים" נשמע משכנע יותר. לאמתו של דבר, הפינוק מיועד למצבים מאוד אישיים, אינטימיים ממש. אך במחשבה שנייה, היה בזה צליל של מתכון אמריקאי, כותרת של ספר-מדריך או קופסת גלולות. גרבלוס ויתר גם על זה... החליט לחזור לפשטות. פניה של אושרת הופיעו מול עיניו, אכזבתה העציבה אותו שוב. החליט על "תחליפים מילוליים לשעות של איכות". כפי שיסופר בהמשך זו הכותרת שתישאר על המדף". ספר שהוא גם סיפור הרפתקאות, גם הרהור פילוסופי על החיים, גם שחזור זיכרונות מן העבר, גם סיפור של ידידות אמת וגם סיפור אהבה תמים. גיבורי הספר חיים, כביכול, בשולי החברה, אך מבטם על החיים הסובבים אותם גורם לחברה שמסביבם לפתח בהם תלות אנושית ובכך להעניק להם מעמד וכוח של כאלה שבלעדיהם החיים יהיו חסרים משהו. מריאן רבינוביץ', יליד רומניה, סיים את לימודיו ברפואה בירושלים, התמחה ברפואה פנימית, ואח"כ ברפואה שיקומית וגריאטריה בקליפורניה. חזר והקים את המערכת הגריאטרית בבי"ח תל השומר ואת ההוספיס לחולים סופניים בתל השומר. היה מעורב בחינוך ובפרויקטים קהילתיים לקשישים וחולים כרוניים. פרש לגמלאות והיום מתעסק בכתיבת פרוזה,שירה ופיסול. מספריו: "גילו של אדם" (עם עובד), "בית הזמן" (הקיבוץ המאוחד), "המוות, רילקה ואני" (הקיבוץ המאוחד), "אנשים" (הקיבוץ המאוחד)....


מעניין. פשוט מעניין כמה אנחנו מורכבים ושונים זה מזה. בתחילת הספר המחבר מציג את עיקרי שיטתו להעריך את גילו של האדם, המורכב מכמה גילאים במקב... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מיוחד ומענין גם בשל נושאו וגם בשל סגנונו. שילוב מרתק של תיעוד עם הגות, שירה, וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. הזדמנות להציץ דרך עיניו של ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אחת לכמה זמן אני נתקף בגעגועים לסופרים שמזמן לא שמעתי עליהם, והבוקר מצאתי את עצמי נתקף געגועים למריאן רבינוביץ, אמרתי שאני מוכרח לכתוב על... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ