מריאן רבינוביץ' (1934 - 11 באוגוסט 2010) היה רופא גריאטר ושיקומי, סופר, מסאי וכותב זכרונות, משורר ופסל ישראלי. מחלוצי הגריאטריה והרפואה הפליאטיבית בישראל.
רבינוביץ' נולד למשפחה יהודית בבוקרשט, שם שרד את השואה עם הוריו. באותה עת היה ברומניה שלטון קומוניסטי, וכאשר הגישה משפחתו בקשה לעלייה לישראל, הוא נזרק מהאוניברסיטה לאחר חמש שנות לימודי רפואה[1].
בשנת 1962 עלה לישראל והמשיך ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה ברפואה פנימית. בהמשך השתלם ברפואה שיקומית ובגריאטריה בלוס אנג'לס שבקליפורניה.
פרופ' רבינוביץ' הקים וניהל את המערכת הגריאטרית בבית החולים "שיבא" בתל השומר, ובשנת 1983 ייסד את ההוספיס לחולי סרטן שמחלתם במצב מתקדם ביותר או המוגדרים כסופניים, על בסיס המודל הבריטי של ד"ר ססילי סונדרס מההוספיס סט. כריסטופר. בכך היה לחלוץ הרפואה הפליאטיבית בישראל. היה בין מייסדי עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל.
בספרי העיון שכתב התייחס מתוך עמדה של רופא ומדען הומניסט להתמודדות בני האדם עם תהליך ההזדקנות, לדרכי ההערכה של כוחות המטופלים הזקנים, ליחסים בין מטפלים ובין מטופלים בשלבים שונים של ההזדקנות, ולהתמודדות עם קרבת המוות.
אחרי שפרש לגמלאות התפנה יותר לכתיבה וליצירה אמנותית.
את רוב ספריו כתב במקור באנגלית.
נפטר בישראל בגיל 76.
