קראתי את הספר ואני חושב ש<mark>סמדר</mark> ממש משוררת, משוררת טובה.

השיר "הנה אני מרהטת את חדרי לבי" נכון ומדויק, בשיר <mark>סמדר</mark> נוגעת בדימויים של חדר, ומרגישים גם את החדר הארצי, וההתכוננות לאורחים, וגם את ההתרגשות מהמחר, שבטוח יהיה מעניין ומסעיר.
בהקשר זה, בסדרה "אני הייתי קקטוס", שעוסק בין היתר במשהו שהיה ונגמר, אולי זה היה הדבר ההוא שאליו התכונן הלב מ"הנה אני מרהטת" המשוררת מתכתבת במספר 3 עם דימוי סידור