לרוץ עם מלים הוא ספר קריאה מעורר ומדרבן העוקב אחר תהליכי היצירה שהופכים את אירועי החיים לסיפורים. הוא מפגיש את הקורא עם היוצר החבוי בתוכו, ובעקבות הסופר שבפנים, סיפרה הקודם של רבקה רז, מנחה אותו צעד אחר צעד בנבכי הכתיבה היצירתית. לרוץ עם מלים משתף את הקורא בסוד היצירה ומאפשר לכל אדם הרוצה לכתוב את סיפוריו - לעשות זאת. הספר מציע: דרכים שונות לכתוב ודוגמאות רבות לכך: מגוון תרגילים המחדדים את החושים ואת הרגישות ליופי ולמוסיקה של המלים: ציטוטים ממיטב הסיפרות העולמית והמקורית וחומרים סיפרותיים המעוררים את הדמיון והמסייעים להפוך את המילים המתרוצצות בפנים לספורים. הספר נקר "כמו רומן". באמצעות הכתיבה נפתחות בפני הקורא דרכים כיצד לחוות חיים מלאים ומשמעותיים יותר, לעצור את המחיקה המתמדת של השיכחה: להחמיץ מה שפחות מהמראות, הקולות, הריחות והתחושות שהחיים עשירים בהם ולאמן את עצמנו לגלות את רגעי השירה בחיי שיגרה. מכיוון שכל אדם הוא אוסף סיפורים מהלך, מעניק לו הספר שי נפלא: את האומץ לכתוב ולא רק למגרה....

אשה מטפסת לבדה במעלה הר ענקי. ימים חולפים, שבועות, חודשים ושנים. ועדיין היא מטפסת. רגל ימין יד ימין רגל שמאל יד שמאל. יום יום, ואל הפסגה אינה מגיעה. איש מטפס לבדו בהר. איש משונה, בעל - מום, מטפס בעקשנות, יום יום ואל הפסגה אינו מגיע. אשה ואיש נפגשים בהר, אוהבים, מולידים ילד, מקימים בית לשפת אגם בצלע ההר ויחד רוקמים סיפור - מעשה תמים וטהור, כמעט סיפור אגדה. אחר כך שוב מוצאת האשה את עצמה לבדה, מטפסת בהר עם ילדתה, שבועות, חודשים ושנים. התגיע לפסגה? היש להר פסגה? האם ההר קיים? או אולי הוא מצב נפשי? או מצב קיומי? אין לדעת. ועם זאת ההר והטיפוס בו ממשיים מאד בספר הלירי הזה , והם חיים מכוחה של הלשון, מכוחן של המלים והמקצבים, שכמו לובשים כאן ממשות פיסית רבת - עוצמה, מפחידה ומושכת כאחד: ממשותו של הר כביר, על רכסיו מדרונותיו וצוקיו ועל איתני הטבע המשתוללים בו - וממשותה של אשה אחת יחידה, הנפתלת עם ההר בגופה וברוחה. היא לא מנצחת אותו והוא אינו מביס אותה....

הספר ארץ העצמות הפורחות הוא ספרה העשירי של רבקה רז. זהו דיאלוג רב - רובדי המתנהל שנים בין שתי נשים - ספק הברות בנפש, ספק אחיות, ספק אהובות; אולם זהו אולי גם קול נשי אחד, המנהל דיאלוג פנימי מתמשך בשאלות של פריחה וקמילה, סמיכות החיים למוות, אובדן והתחדשות, בעודו מחפש ומיצא "נוחם בצל היופי". הנראטיב מחייה מיתוסים של פולחני פיריון, רוקם מיתוסים חדשים ושולח זרועות לטקסטים ספרותיים שונים. הספר שוזר את המכלול למיקשה אחת, המתהווה בארץ ובנופיה, ונחווית במחזוריות העונות, שירי ארץ העצמות הפורחות מהווים יחידה פואטית אהת בת שנים - עשר פרקים, המתרחשת בהווה מתמשך, הטקסט מטשטש גבולות בין פרוזה לפיוט ויוצר מעין חוויה מיסטית, כמעט קבלית, בה העצמות פורהות מכוחן של אותיות ומלים, רבקה רז, ילידת הוד - השרון, מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בתל אביב ובירושלים, מלמדת ספרות אנגלית באוניברסיטת "פיס" בניו יורק, ספריה ראו אור בארץ, בארה"ב, בספרד, בשוייץ ובהולנד. כתבותיה על אמנות, ספרות ותיאטרון ראו אור בעיתונים ובכתבי עת בארץ, באירופה ובארה"ב. הציגה "פיסול בספרים" בתערוכות יחיד בתל אביב, ניו יורק ואמסטרדם. כלת פרס ראש הממשלה לשנת 2001, ופרס אקו"ם ליצירה בעילום שם לשנת 1995. מספריה: ההר, לרוץ עם מלים, הסופר שבפנים, אשה בגוף ראשון, דרך מלים באשה, בצלם אשה, העונה החמישית, מא' ועד ת', צ'ארלי זפת....

רבקה רז, שהתפרסמה ברומן הביכורים הניסיוני והמעולה שלה "ההר" (עם עובד, פרוזה אחרת, 1988), חוזרת ברומןחדש, אוונגרדי וכובש, "אני, חבקוק". הגיבור שלה, ששמו הייחודי בא לו באופן מקורי, הוא משורר ללא קוראים, אמן המחפש קהל ונאחז בקוראת אחת ויחידה בלית ברירה בחזקת נפש נוגעת בנפש. הרומן נוגע כמובן בבדידותו של האמן בתוך המרחב החברתי. חבקוק הוא דמות ביזארית של משורר השואף להבקיע דרך אל הים מבעד למנהרה שהוא חופר סמוך לביתו. יש כאן ברומן הקאמרי הקצר הזה קטעי דיאלוג נדירים בין אדם לנוף כסוג של סמל לחופש ולחירות. עולמות פנטסטיים שלמים נפתחים לפני חבקוק, לא על כוכבים רחוקים אלא ממש כאן, מעבר לדלת. אפילו מבט סתמי בבקבוק של מים מינרליים פותח עולם. בין פרקי הפרוזה שזורים ברומן קטעי שיר קצרים. מה שמפתיע הוא שדווקא השיר, שאמור להיות בדרך כלל מבע חופשי, אקספרסיבי אווירתי, הוא זה שמקדם את העלילה מבחינה התרחשותית, וקטעי הפרוזה הארוכים דווקא הם תיאוריים ואקספרסיביים, וטעונים משמעות רגשית. קסם המילים שזור בפרוזה של רז, גם אם היא תיאורית יותר וסטאטית יותר. לפנינו כישרון כתיבה נדיר של פרוזה אחרת. רן יגיל: מבקר, עורך וסופר...