“חיפשתי ספר לשעות אחר הצהריים של יום שישי.
משהו קליל, שייקרא ברצף אחד, יתחיל ויסתיים באותו היום, עמוק במידה, שטחי בהתאם.
משהו שינעים את זמני במרפסת מול השקיעה.
בית הקפה הקטן של קאבול מילא את הפונקציה הזו בהצלחה.
הספר כתוב בשפה עשירה וקולחת. מלווה בתיאורי נוף ותרבות.
בית הקפה, שמנוהל ע"י אמריקאית, מאגד סביבו דמויות מגוונות למדי: זקנה אפגנית ובנה המוסלמי, אמריקאים, נערה כפרית הרה שנמכרת לגברים”