הספר חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה מציג לקוראים תחום חדש המתסיס כיום את מחשבת החינוך – חינוך החשיבה. בעידן של "התפוצצות" ונגישות הידע, של כלכלה המבוססת על "הון אינטלקטואלי" ושל חברה אזרחית מתפתחת הזקוקה לאזרחים חושבים, על החינוך לבצע תפנית חדה מהוראה המתרכזת בשינון ידע להוראה המתרכזת בפיתוח החשיבה – חשיבה יצירתית, ביקורתית ויעילה. חינוך החשיבה בא להנחות ולהאיץ את התפנית הזאת.הספר מציע מפה מושגית להתמצאות בתחומו של חינוך החשיבה. התחום כולל שלוש גישות: גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת ההבנה. על פי הגישה הראשונה, היסוד של חשיבה טובה הוא מיומנויות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בהקנייתן; על פי הגישה השנייה, היסוד של חשיבה טובה הוא נטיות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בטיפוחן; על פי הגישה השלישית, היסוד של חשיבה טובה הוא הבנה של הנושא שעליו ובאמצעותו חושבים ועל ההוראה להתרכז בהבנייתה. היכרות עם הגישות לחינוך החשיבה היא תנאי להתמצאות בתחום וליישומו בבתי הספר, בארגונים ובמדיניות.ד"ר יורם הרפז הוא מנהלו של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. הוא היה מורה להיסטוריה ולפילוסופיה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, מרצה לחינוך במכללות למורים והוגה ויזם של תוכניות חינוכיות במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט שכתב באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד.הספר חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה מציג לקוראים תחום חדש המתסיס כיום את מחשבת החינוך – חינוך החשיבה. בעידן של "התפוצצות" ונגישות הידע, של כלכלה המבוססת על "הון אינטלקטואלי" ושל חברה אזרחית מתפתחת הזקוקה לאזרחים חושבים, על החינוך לבצע תפנית חדה מהוראה המתרכזת בשינון ידע להוראה המתרכזת בפיתוח החשיבה – חשיבה יצירתית, ביקורתית ויעילה. חינוך החשיבה בא להנחות ולהאיץ את התפנית הזאת.הספר מציע מפה מושגית להתמצאות בתחומו של חינוך החשיבה. התחום כולל שלוש גישות: גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת ההבנה. על פי הגישה הראשונה, היסוד של חשיבה טובה הוא מיומנויות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בהקנייתן; על פי הגישה השנייה, היסוד של חשיבה טובה הוא נטיות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בטיפוחן; על פי הגישה השלישית, היסוד של חשיבה טובה הוא הבנה של הנושא שעליו ובאמצעותו חושבים ועל ההוראה להתרכז בהבנייתה. היכרות עם הגישות לחינוך החשיבה היא תנאי להתמצאות בתחום וליישומו בבתי הספר, בארגונים ובמדיניות.ד"ר יורם הרפז הוא מנהלו של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. הוא היה מורה להיסטוריה ולפילוסופיה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, מרצה לחינוך במכללות למורים והוגה ויזם של תוכניות חינוכיות במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט שכתב באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד.מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה פועל בשיתוף משרד החינוך ומטרתו היא טיפוח חשיבה ולמידה טובה במערכת החינוך ובמסגרות אחרות. המכון מפתח חומרי למידה בתחומי החשיבה והלמידה, מקיים השתלמויות למורים, למנהלים, להורים ולתלמידים ומוציא לאור את מיטב ספרות המקור והתרגום העוסקת בחינוך החשיבה.הספר חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה מציג לקוראים תחום חדש המתסיס כיום את מחשבת החינוך – חינוך החשיבה. בעידן של "התפוצצות" ונגישות הידע, של כלכלה המבוססת על "הון אינטלקטואלי" ושל חברה אזרחית מתפתחת הזקוקה לאזרחים חושבים, על החינוך לבצע תפנית חדה מהוראה המתרכזת בשינון ידע להוראה המתרכזת בפיתוח החשיבה – חשיבה יצירתית, ביקורתית ויעילה. חינוך החשיבה בא להנחות ולהאיץ את התפנית הזאת.הספר מציע מפה מושגית להתמצאות בתחומו של חינוך החשיבה. התחום כולל שלוש גישות: גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת ההבנה. על פי הגישה הראשונה, היסוד של חשיבה טובה הוא מיומנויות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בהקנייתן; על פי הגישה השנייה, היסוד של חשיבה טובה הוא נטיות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בטיפוחן; על פי הגישה השלישית, היסוד של חשיבה טובה הוא הבנה של הנושא שעליו ובאמצעותו חושבים ועל ההוראה להתרכז בהבנייתה. היכרות עם הגישות לחינוך החשיבה היא תנאי להתמצאות בתחום וליישומו בבתי הספר, בארגונים ובמדיניות.ד"ר יורם הרפז הוא מנהלו של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. הוא היה מורה להיסטוריה ולפילוסופיה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, מרצה לחינוך במכללות למורים והוגה ויזם של תוכניות חינוכיות במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט שכתב באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד.הספר חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה מציג לקוראים תחום חדש המתסיס כיום את מחשבת החינוך – חינוך החשיבה. בעידן של "התפוצצות" ונגישות הידע, של כלכלה המבוססת על "הון אינטלקטואלי" ושל חברה אזרחית מתפתחת הזקוקה לאזרחים חושבים, על החינוך לבצע תפנית חדה מהוראה המתרכזת בשינון ידע להוראה המתרכזת בפיתוח החשיבה – חשיבה יצירתית, ביקורתית ויעילה. חינוך החשיבה בא להנחות ולהאיץ את התפנית הזאת.הספר מציע מפה מושגית להתמצאות בתחומו של חינוך החשיבה. התחום כולל שלוש גישות: גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת ההבנה. על פי הגישה הראשונה, היסוד של חשיבה טובה הוא מיומנויות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בהקנייתן; על פי הגישה השנייה, היסוד של חשיבה טובה הוא נטיות חשיבה ועל ההוראה להתרכז בטיפוחן; על פי הגישה השלישית, היסוד של חשיבה טובה הוא הבנה של הנושא שעליו ובאמצעותו חושבים ועל ההוראה להתרכז בהבנייתה. היכרות עם הגישות לחינוך החשיבה היא תנאי להתמצאות בתחום וליישומו בבתי הספר, בארגונים ובמדיניות.ד"ר יורם הרפז הוא מנהלו של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. הוא היה מורה להיסטוריה ולפילוסופיה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, מרצה לחינוך במכללות למורים והוגה ויזם של תוכניות חינוכיות במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט שכתב באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד....

בשנים האחרונות מתהווה בשדה החינוך מודל חדש של מחשבה ועשייה – המודל השלישי. על פי מודל זה לא "תוכנית הלימודים במרכז" (המודל הראשון), ולא "הילד במרכז" (המודל השני), אלא "המפגש במרכז" – מפגש בין לומדים פעילים ותוכנית לימודים משמעותית. המודל השלישי בא לידי ביטוי ב"קהילות" שונות – "קהילת לומדים", "קהילת חקירה", "קהילה בונת-ידע", "קהילת חשיבה" ו"קהילות" נוספות שנהגות ומיושמות במקומות שונים בעולם. הספר "המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה", מתאר ומנתח את עקרונותיו של המודל השלישי ואת צורות הופעתו ב"קהילות" שונות – בעיקר בקהילת חשיבה. קהילת חשיבה היא מסגרת של הוראה ולמידה, שמחבר הספר ועמיתיו פיתחו, יישמו ומיישמים בארץ וברחבי העולם. היא מתבססת על תמונות חלופיות של למידה, הוראה, ידע, תודעה ומטרת ההוראה והלמידה, ומציעה – על בסיס תמונות חלופיות אלה – פרקטיקה חינוכית חדשה....

בעידן של מבוכה חסרת תקדים בנוגע למטרות חינוכיות ראויות, מציעה האסופה דיון מעמיק במטרה חינוכית חדשה ששורשיה עתיקים. מטרה זו מקודמת כיום על ידי תנועה בשם "חשיבה ביקורתית" שמרכזה בארצות הברית. ההוגים החושבים ופועלים ברוח התנועה טוענים שחשיבה ביקורתית היא מטרה חינוכית ראויה ההולמת את רוח הזמן ונענית לאתגריה.האסופה מקבצת מאמרים המייצגים את רעיונותיהם העיקריים של הוגיה הבולטים ביותר של התנועה. מאמרים אלה מציגים מגוון פרשויות ויישומים חינוכיים של המושג ,חשיבה ביקורתית". המתלבטים בשאלת מטרות החינוך לקראת המאה ה21-, יוכלו למצוא באסופה זו רעיון חינוכי שבכוחו לאחד תוכניות לימוד שונות, להכין את הלומדים לחברה משתנה ולפתח את יכולתם לחשוב באופן שיטתי ועצמאי.244 עמ'...

עשרה סיפורים על שנים עשר ילדים של כיתה אחת - ילדי מעין - בקיבוץ שרוב חבריו הם ניצולי שואה. ילדי מעיין מתגרים בעברם של חברי הקיבוץ, מסתבכים עם ילדים מקיבוצים שכנים, מתמכרים למשחקיהם ובוראים לעצמם עולם עתיר דמיון ועניין. יורם הרפז נולד בקיבוץ לוחמי הגטאות, חי בירושלים ועוסק בחינוך....

רוח של יזמות נושבת בחוזקה במרחבי החינוך בארץ ובעולם. התובנה שמסגרות החינוך אינן מתאימות לערכיה ולאתגריה של המאה ה־21 הפכה לנחלת הכלל. אנשי חינוך מכל הסוגים מתכנסים במקומות שונים כדי "להמציא את החינוך מחדש". האוויר מלא בציפייה ל"חינוך אחר". החינוך שופע חזונות ומיזמים. הספר כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים: המדריך מציע ליזמי החינוך פיגום לתכנון סביבה חינוכית חדשה או מתחדשת. אפשר להשתמש בו בדרכים שונות, לא בהכרח צעד אחר צעד, ולפרק אותו לאחר שהרעיון העיקרי הופנם. הרעיון העיקרי של המדריך הוא שתכנון סביבה חינוכית מתחיל בהגדרה של מטרת החינוך ועיגונה בסיפור משכנע וממשיך ליישום המטרה באמצעי החינוך. המדריך מיועד ליזמי חינוך, לאנשי חינוך, לסטודנטים להוראה, להורים ולכל מי שמתעניין בחינוך ורוצה לדעת כיצד חושבים ועושים חינוך. פרופ' יורם הרפז הוא מרצה לחינוך במכללות לחינוך בית ברל ואלקאסמי. הוא היה מורה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלו, ומנהל תוכניות במכון ברנקו וייס. הוא פרסם ספרים ומאמרים העוסקים במטרות החינוך, בהוראה ובלמידה ובחינוך החשיבה. ספרו פרט אחד קטן: מטרת החינוך —מאמרים מועד ב' — יראה אור בקרוב בספרית פועלים...

המאמרים הכלולים בספר זה – מאמרים מועד ב' – עוסקים באופן ישיר ועקיף ב"פרט אחד קטן": מטרת החינוך. מטרת החינוך היא הסוגיה החשובה ביותר בחינוך, אך היא נשכחת ומושכחת. המאמרים מחלצים אותה מהשִכחה וההשכחה ודנים בהיבטים שונים שלה. המאמרים עוסקים גם בנושאים אחרים – עברו ועתידו של בית הספר, איכות ההוראה והלמידה, חינוך החשיבה ועוד – ומוגשים בסגנון רהוט ושווה לכל נפש. אנשי חינוך, תלמידי חינוך, הורים וכל מי שמתעניין בחינוך ימצאו בספר זה מאמרים שידברו אליהם ויתניעו את מחשבת החינוך שלהם. פרופ' יורם הרפז הוא מרצה לחינוך במכללות בית ברל ואלקאסמי. הוא היה מורה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלו, ומנהל פרויקטים במכון ברנקו וייס. הוא פרסם ספרים ומאמרים העוסקים בהיבטים המרכזיים של החינוך. ספרו כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים: המדריך ראה לאחרונה אור בהוצאת ספרית פועלים....

מערכת החינוך שלנו הגיעה לצומת; עליה להחליט אם להמשיך ב"עניינים כרגיל" או להנהיג שינוי משמעותי. מה טיבו של שינוי זה? כיצד מבצעים אותו? מתחילים בסיעור מוחות וממנו ממשיכים בתהליך מובנה של היוועצות, הקשבה ובניית אמון. עורכי האסופה פנו לאנשי חינוך – אנשי הגות, מחקר ומעשה – וביקשו מהם להציע חזון מעשי למערכת החינוך, ולענות תוך כדי כך על השאלה: מה חייבת מערכת החינוך שלנו לעשות כדי לשפר את רמת המצוינות של התלמידים ואת רמת השוויון ביניהם? המאמרים בספר חולקו לשישה שערים: חזון – מאמרים המציעים אופקים חדשים למערכת החינוך; תוכנית – מאמרים המציעים למערכת החינוך מתווים מעשיים; הוראה – מאמרים המציעים דפוסי הוראה ולמידה אחרים; צדק חינוכי – מאמרים המציעים דרכים לקדם את השוויון במערכת החינוך; חינוך ממוקד – מאמרים המתרכזים באוכלוסיות תלמידים מיוחדות; חינוך מבפנים – תלמידים המספרים כיצד הם חווים את בית ספרם ומה יש לעשות כדי לשפר אותו ואת מערכת החינוך בכלל. הספר מיועד לכל מי שמתעניין במערכת החינוך שלנו, דואג לאיכותה ורוצה להצטרף לבניית עתידה. כל מי שרוצה להביע את דעה מקורית ומנומקת בנושא, מוזמן לשלוח מאמר לאתר המהווה המשך של הספר: edubook.brancoweiss.org.il פרופסור יורם הרפז הוא מרצה במכללת בית ברל | אלי הורביץ הוא מנכ"ל קרן טראמפ....

כיצד חושבים חינוך? מה צריכה מערכת החינוך שלנו לעשות לפני ואחרי הקורונה? איך אפשר לבנות מחדש את מערכת החינוך שלנו? מהם התנאים החיוניים ללמידה? כיצד לרפא את התודעה הבית ספרית המרוסקת? מה תוקפם של סיפורי החינוך שאנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים? כיצד נובעות פרקטיקות חינוכיות נאות מתורות חינוך מפוקפקות? מה באמת החינוך יכול לעשות? אלה השאלות המהותיות שאיתן מתמודד הספר בשבעה פרקים קצרים ונוקבים. הפרקים כתובים "בגובה העיניים" ובסגנון מעורר ומערער. הם מזמינים אתכם לחשוב מחדש על כל מה שאתם חושבים ועושים בחינוך. פרופ' יורם הרפז הוא מרצה לחינוך במכללת בית ברל. הוא היה מורה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלו, ומנהל תוכניות במכון ברנקו וייס. הוא פרסם ספרים ומאמרים על מטרות החינוך, הוראה ולמידה. ...

הספר חינוך במלחמה ושלום כולל עשרה מאמרים, רובם נכתבו במהלך מלחמת 7 באוקטובר ומתייחסים אליה באופן ישיר ועקיף. אך המאמרים חורגים מהמלחמה לשאלות המהותיות של החינוך – שאלות שמעסיקות אותו בימי שלום: מהי מטרת החינוך; מהו חינוך פוליטי; מה מניע מורים; מה טיבה של המהפכה בחינוך; כיצד חושבים ועושים חינוך; כיצד מכשירים מורים; מהו חינוך להבנה; איך מנסחים "חוק מטרות החינוך" הגיוני ומעשי; מהי "התנגשות התודעות" המתחוללת בין ובתוך ציוויליזציות; מדוע קשה לשנות את בית הספר. פרופ' יורם הרפז הוא מרצה לחינוך במכללת בית ברל. הוא היה מורה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלו, ומנהל תוכניות במכון ברנקו וייס. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים על מטרות החינוך, הוראה ולמידה....