בספר רישומים של כאב מנתחת אסתר כהן את מגוון המשמעויות שהיה לכאב הגופני בימי הביניים המאוחרים: כסמל לקדוּשה או כסימן לחטא, כעונש או כשיטת ריפוי, כאמצעי להשגת הודאה מנאשם או כדרך להבעת הזדהות עם סבלם של ישו והמרטירים. מבעד לחיבורים ולמסמכים שכתבו משפטנים, רופאים ותאולוגים, נשמעת גם ההמולה של קולות המתייסרים במכאובים. רישומים של כאב מצטרף אל שורה של מחקרים חשובים שדנו בעשורים האחרונים בהיסטוריה של הרגשות. כהן פורשת לעיני הקוראים, באופן מקורי ומעמיק, את קשת ההסברים וההצדקות שנתנו מלומדים באירופה בימי הביניים המאוחרים לרגש הסבל הגופני, הסברים – סותרים לפעמים – שעיצבו חוויה נפשית שונה מאוד מהחוויה המודרנית. בתקופה שבה דן הספר היו הכאב והסבל חלק מהותי ממארג החיים בגלל המגפות וריבוי המחלות, הרעב והמלחמות האינסופיות, השימוש בעינויים במערכת המשפט, ובעיקר בגלל המגבלות של הידע הרפואי ושל אמצעי שיכוך הכאב ואִלחושו. ואולם אחד הצדדים הייחודים לכאב בימי הביניים המאוחרים היה במשמעות החיובית שהעניקו לו: לדברי הוגים רבים בעת ההיא, הכאב מביא תועלת למידותיו הטובות של האדם. רישומים של כאב הוא אפוא ספר מפתח לכל המתעניין בהיסטוריה של אירופה בימי הביניים בכלל, ובפרט בתולדות הנצרות ובהיסטוריה של המשפט, התאולוגיה והרפואה. זו היסטוריה אינטלקטואלית-חברתית במיטבה, שדרכה משתקפים גם חיי היומיום והחיים החומריים בחברה האירופית בימי הביניים המאוחרים....

"מילים" מאת אסתר כהן, בהוצאת "ספרי ניב", כולל בתוכו אוסף נפלא ומרגש של סיפורים קצרים, קטעי שירה וטקסטים קצרים. סיפורים קצרים ושירים על כל מיני נושאים שתופסים אותנו במהלך החיים. הנושאים הם מגוונים אבל הם נוגעים כמעט לכל אחד. הסיפור "הבלים" מספר על אדם שהוא שקוע ברכילות ובהתעניינות על חיים של אנשים אחרים וזה מה שממלא לו את היום, אבל בסך הכול בסוף כל יום הוא יודע עד כמה זה חיים ריקניים. השיר "תחושת בטן" מתאר את התחושה הזו שיש לך הכול אבל זה לא בהכרח מראה שאתה מאושר, ופתאום אתה מגלה כמה אתה מלא במסכות, ודווקא בלעדיהן אתה שומע את עצמך יותר טוב וכמו כן שומעים אותך. הקטע "על הקצה" מתאר בעיקר תחושות של הגשמה עצמית וכמה אתם חיים את החיים שלכם ופחות של אחרים. הסיפור "בין תל אביב לירושלים" מתאר מטאפורה של חזרה בשאלה וחזרה בתשובה. "ובשעת לילה מאוחרת, כשיצאנו מהבר ההוא, ישראלה הביטה סביבה, כאילו חיפשה דבר מה, ומאחר שלא מצאה פנתה אליי. "לפעמים אני רוצה להיות גם וגם", היא אמרה. "תל–אביב כשאני רוצה לצאת, וירושלים כשאני רוצה לחזור", עיניה הירוקות דמעו. היא עזבה את ידי ונעלמה לה בדיוק כשהבחנתי בהחלפת המשמרות בין הלבנה לחמה" (מתוך הספר). "מילים" הוא ספרה הראשון של אסתר כהן, בת 24, גרה בתל-אביב. בין היתר סטודנטית שנה שלישית לספרות, כותבת מגיל צעיר....