מחקר רב-תחומי המסתמך על מגוון רחב של מקורות ספרותיים ומשלב עיון היסטורי ופילוסופי באחת הסוגיות המרכזיות של ההגות היהודיות בדורות האחרונים: יחסם של היהודים אל השימוש בכוח צבאי. מאז כשלונו של מרד בר-כוכבא וביטולה המוחלט של ריבונות יהודית בארץ ישראל, מיעטו היהודים להגות בשאלות המוסריות של המלחמה. המלחמה נחשבה בעיניהם ל``אומנותו של עשיו`` כלומר לעניינם של הגויים, למצער עד לביאת המשיח. ל``יעקב``, כלומר ליהודים, לא היה עניין במלחמה אלא רק כשהיתה עשויה להשפיע על גורלם כמיעוט הנשלט על ידי שלטון זר. הקמת התנועה הציונית, ההתישבות בארץ ישראל והעצמאות המדינית הציבו בפני היהודים בעיות מוסריות שעד אז לא התמודדו עמהן. כינונה של ריבונות והקמתו של כוח צבאי יהודי סימלו שינוי מהפכני לא רק במעמדה של האומה היהודית בין האומות, אלא אף בתודעה ובדימוי העצמי של היהודים, כלומר בזהותם. תודעה עצמית זו צמחה מן השילוב בין הניסיון ההיסטורי של היהודים בעת החדשה ובין המסורת התרבותית שלהם, שהוסיפה למלא תפקיד חשוב לא רק בעיצוב הדימוי העצמי והרטוריקה הציבורית, אלא אף בהכרעות הפוליטיות והתרבותיות שניצנו לפני התנועה הציונית. ספר זה בא להראות כיצד השפיעה יהדותם של הציונים על יחסם לרעיון הריבונות ועל עיצוב עמדתם המוסרית בסוגיית השימוש בכח צבאי. אהוד לוז מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר ``אורנים``. פרסם מאמרים ומחקרים העוסקים בהגות היהודית בעת החדשה בכלל ובהגות הציונית בפרט. ספרו הראשון `` מקבילים נפגשים``, עוסק בעימות בין דת ולאומיות בתנועה הציונית בראשיתה....

הספר בין אמת לנאמנות: פילוסופיה פוליטית ויהדות בהגותו של ליאו שטראוס מציג לקורא את מקומה המרכזי של היהדות בהגותו של ליאו שטראוס, שהיה מראשי ההוגים בתחום חקר הפילוסופיה הפוליטית במאה העשרים. בספר נבחנים בקפידה שורשי תפיסת עולמו של שטראוס את טיבה של הפילוסופיה הפוליטית. יסוד פילוסופיה זו הוא במאבק הנמשך דורות רבים בין התאולוגיה הפוליטית, שמקורה יהודי־מקראי, שמרכזה העיר ירושלים, לבין הפילוסופיה הפוליטית הכללית שמקורה ביוון, גם כן בעת העתיקה, שמרכזה בעיר אתונה, ערש הפילוסופיה בתרבות המערבית. מהספר עולה כי דעת המחבר כדעת שטראוס עצמו, כי אסונה של החברה המודרנית הוא אימוץ תורת חיים ליברלית קיצונית, לפיה תכלית חיי האדם היא מיצוי הנאותיו החומריות; ומכאן הוא מסיק  כי שומה עלינו, כבני אדם וכיהודים כאחד, לחבר את התאולוגיה הפוליטית עם הפילוסופיה הפוליטית; את האמונה בהתגלות לשם קבלת כללי מוסר שלאורם נחיה, עם הצורך בהטלת ספק מתמיד וקיום מתמיד של חיי עיון, שיבטיחו את קיומנו כחברה ואת הכרתנו בהיסטוריה המשותפת שלנו ובגורלנו כיהודים. פרופ' (אמריטוס) אהוד לוז לימד מחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובבית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית "אורנים" בקרית טבעון. בין ספריו: מקבילים נפגשים: דת ולאומיות בתנועה הציונית במיזרח אירופה בראשיתה 1882-1904 (עם עובד, 1985); מאבק בנחל יבוק: עצמה, מוסר וזהות יהודית (מאגנס, 1998). הוא גם עמד מאחורי פרסום תרגומים לעברית של חלקים נכבדים מכתבי ליאו שטראוס, מוערים ועם מבואות. כמו כן הוא פרסם עשרות מאמרים על הוגים יהודים מודרניים ועל תפקידה של הספרות העברית החדשה המתמקדת בחיפוש זהות יהודית, בהגדרתה מחדש ובניסיון לעצבה, עבור היהודי המודרני....