גילוי נאות: בעצם, כמה ברצף...
אני מכירה את <mark>שלומית</mark>, גם אם לא הכרות צמודה. היא אמא של חברה מהתיכון והיא נפלאה (גם האמא וגם החברה (-: )- אישה שמחה חיונית מלאה אופטימיות וצפייה למה שהחיים יזמנו לה. היה לי הכבוד לקרא את הספר לראשונה לפני שנים רבות במצב הגולמי שלו כצבר דפים– ואהבתי. בפעם השנייה קראתי אותו כשיצא לאור כספר ואהבתי אפילו יותר. כל זה היה לפני כשש שנים בקרוב. עכשיו נתקלתי בספר במקרה והחלטתי