קרחת ותלתלים זה עניין של גישה
(גם סרטן).
מציגים זו בחינניות משעשעת <mark>סידון</mark> ואבולעפיה
(בסרטן אנשים מסביב יותר זהירים עם חוש הומר, וחבל).

ראש העיר של מעלה קרחות מגלה יום אחד שערה על קרחתו
(ככה פתאום גיליתי גוש)
התאספו היועצים, ניסו לסלק את השערה וכשלא צלחו הסתירו אותה תחת כובע גדול וקרחת נכרית
(״אולי זה שום דבר, בעצם זה סרטן קטן. ניתוחון וקצת קרינה, לא תרגישי וכבר זה עבר, הנה הפניה לבית חולים

אם כבר להקריא לילדים את התנ"ך אז בטח שאת הנוסח הזה של <mark>אפרים סידון</mark>. הוא אף פעם לא מאכזב: מצחיק, חי ונאמן למקור. יש בשוק כל כך הרבה נוסחים לספורי תנך לילדים והם תמיד רדודים, חסר בהם הקסם של התנ"ך. סידון מצליח לשמור על סיפור עשיר ואליו מצטרפים ציוריו של דוד פולנסקי, שכל פעם שאני רואה שיתוף פעולה שלהם אני לא מתאכזבת.

<mark>אפרים סידון</mark> ביקר בבית ספרינו, נהנו מאד... זהו ספר מקסים מקסים וממש מצחיק :)
חברה שלי עשתה הצגה עליו, ממליצה!

בביקור אצל ההורים בחג מצאתי את הספר הזה חבוי בין ספר בישול של רות סרקיס לבין ספר אלגברה מהתיכון. (כן, אמא שלי מסדרת את הספרים לפי הגובה והפן החיובי שבזה הוא שלעיתים מזדמנות לי הפתעות נחמדות...)
העותק בלוי מעט ודפיו הצהיבו ולכן לא עורר תחילה אצל הקטנה שום הד חיובי.
נזקקתי לערב אחד בו התחשק לה ספר שהיא לא מכירה כדי שתתרצה.

לבעלי ילדות עשוקה הנה תקציר – בארץ אחת חי לו עם עם מלך אהוב. ביום בהיר

מה כבר חור יכול לעשות?
מסתבר שהרבה. לפחות אם שואלים את אפריים <mark>סידון</mark>. <mark>סידון</mark> יצר ספר מעניין ומשעשע, שהגיבור שלו הוא לא אחר מאשר חור. אז מה כבר חור יכול לעשות? הרבה נזקים, מסתבר. ורובם בתום לב. <mark>סידון</mark> אורג חורי מקלחת עם חורי מלחיה, חור בצמיג עם חור בכביש. עובר דרך חורי מנעולים, חורים ברשת, חורים בבייגלה, במכנסיים ובקוף המחט, ולא שוכח חורים באוזן, בשיניים ובראש. הרעיון של הסתכלות על העדר כעל יישות, וע

לכאורה זהו ספר ילדים בחרוזים, ספר תמים על בת יענה עצלנית שטומנת את ראשה בחול אבל בין השורות ניתן למצוא ביקורת חברתית ופוליטית נוקבת על השלטון הכוחני, על הנעשה מאחורי הקלעים שלו ועל החברה שלנו שיושבת בחיבוק ידיים וטומנת ראשה בחול. בהחלט ספר שגם מבוגרים יהנו ממנו.
בארץ רחוקה יש מדינה של בנות יענה ששמה "יען כי". למדינה יש מלך ששולט בה, שרים, ערים, צבא, זקנים וגוזלים.
שם המדינה ניתן לה מכיוון שכאשר

ביקורת סאטירית חברתית
על קטנותם של בני אדם
על התעסקות בזוטות,
על ראיה קוטבית של שחור לבן
מוצלח מאוד.