בכל אשר תיסע, נושאת עימה חנה זמר את מטען יהדותה. מטען זה, מורשת בית ההורים והשואה, יותר משהיא אוחזת בו הוא אוחז בה, מדריך ומכוון, תובע ומעיק, אבל גם מפצה ומתגמל בנדיבות. בזכותו חיפשה את החיים היהודיים בכל מקום שאליו נזדמנה, ופעמים רבות לא מצאה אלא זכר קלוש לקהילות מפוארות. היא ביקרה בבתי כנסת ששוב אין בהם מתפללים, סיירה בגיטאות שתושביהם חוסלו ובמוזיאונים שנעשו לאנדרטאות, התהלכה בבתי קברות מיותמים ונברה בארכיונים. כך נחשפו לעיניה תמונות של היסטוריה יהודית, שונות ממקום למקום אך עם מכנה משותף – במערב ובמזרח, בעת העתיקה ובימי הביניים ובעידן הנאור לכאורה: תולדות של אפליה והשפלה וגזירות ופרעות, אבל גם של מאבק לשמירת הייחוד, חוכמת הישרדות וכוח יצירה שאינו מתכלה. חנה זמר, עיתונאית בכירה עטורת פרסים מקצועיים, היתה במשך כשני עשורים עורכת ראשית של "דבר", מן הנשים המעטות בעולם ששימשו בתפקיד זה בעיתון יומי. תוך כדי עבודתה ביקרה בארצות רבות, שוחחה עם מדינאים, השתתפה בוועידות והרצתה באוניברסיטאות, ובכל מקום תרה גם אחרי הנקודה היהודית. לדבריה, אם לא נשאף להכיר את ההיסטוריה שלנו במקומות התרחשותה, על פרקיה האפלים וההאירואיים, על רגעי הייאוש והחסד שלה; אם לא נבקש אותה באתרים ששם שרידיה, אם לא נדע להתייחס אליה בתערובת הראויה של חמלה וגאווה, איש לא יעשה זאת. חובתנו, טוענת המחברת, לדבוק בזיכרון ההיסטוריה שלנו ולדאוג שלא יישמט מתודעתנו. ...

אין כל קשר בין שמו של ספר זה לבין ההלצה הפוליטית על פשרותיו של לוי אשכול המנוח - אשר, אגב, ידע ליהנות מהלצה זו כי היה איש חכם ובעל חוש הומור אמיתי. החלטתי לקרוא לספר בשם "חצי תה חצי קפה", מפני שחלקו מבוסס על שיחותי המשודרות ב"הפסקה של תה", וחלקו האחר (חלק הקפה) מבוסס על רשימות שנתפרסמו או נכתבו בשביל הספר. כתבתי את הדברים כפי שאני רואה אותם בעין דומעת חצי מצחוק וחצי מבכי, כי המציאות שאנו חיים בה היא חצי קומית וחצי טראגית. דרך אגב, ניסיתי להשתחרר מדעות קדומות ולשתות חצי־ תה, חצי-קפה: זהו משקה מצוין אם יודעים להכינו כראוי: צריך להעביר מים רותחים על קפה טחון וקצת עלייתה שבמסננת, רצוי בכלי-פילטר מיוחד. התוצאה מהנה ומעוררת, חצי-חצי. לבסוף, הרישומים המעטרים ספר זה עומדים גם הם בסימן שמו: חצי של אריק קרמן וחצי של דני קרמן אלא שאין לדעת מה של מי. זה הסוד המקצועי של שני בני הדוד הגראפיקאים קריקטוריסטים שהיו הקוראים הראשונים של ספר זה. אני מקווה שלא יישארו היחידים... חנה זמר ...