לעתים קורה מצב שאנו סקפטיים לגבי דבר מה. זה עלול להיות כל דבר: מוצר חדש, בגד או אפילו ספר. עם הזמן, כאשר אנחנו בודקים את טיבו של הדבר, בוחנים אותו מכל צדדיו, עינינו הבולשת, והבוחנת מדקדקת כל חלקיק ממנו, נופל לפתע האסימון כי הדבר הזה נוצר עבורינו, נבראעבורינו, שהוא מתאים לנו ככפפה ליד.
תחושה זו מלווה אותי רבות כשאני קוראת ספרים. ישנם ספרים שאני אדע כבר מהעיפי מבט ראשוני בהם כי הם לטעמי ויש ספרים

אני מעריץ נלהב של הסופר <mark>יהואש ביבר</mark>. ספריו לא אכזבו כלל. הפעם החלטתי 'לטעום' ספר לבני הנעורים פרי עטו וגם כאן לא התאכזבתי.
ראשית אני לא מבין מי החליט שזה ספר לבני הנעורים?
זהו ספר היסטורי המתאר את סיפור חייו ההרואי של חלוץ מהעליה הראשונה ומהיישוב הישן בארץ. הספר מעניין וחשוב,
רווי באירועים מרכזיים בתולדות היישוב השזורים במאבקו של מיכאל הלפרין - איש עם חזון.
מומלץ (שוב, לא רק לבני הנעורים)

קראתי את הספר הזה מזמן, בתקופה הקיץ.
הספר מענג ומהנה.
אני מחסידיו של הסופר <mark>יהואש ביבר</mark>.
ממליץ בחום

‎
‎הוא אחז במושכות סוסתו כשכל גופו נתון אל המשימה שלפניו. המשימה הראשונה בחייו כנוטר. הוא נצמד אל הסוסה האהובה עד שהוא חש בחום גופה המתמזג בחום גופו שלו ונוסך בו בטחון רגעי שגורם לו לשרטט את שניהם כגוף אחד הנע בין מרחבים פתוחים והרריים, בטחון מתעתע שמותיר אותו לשקוע בתהיות: כיצד יראו פני הדברים בעתיד? הוא איפשר למחשבותיו ודמיונותיו לפרוח כציפורים רגוזות ועד מהרה שקע בעולם אחר ורק גופו נוכח בעו