ביקורת ספרותית על פרות קיץ מאת יהואש ביבר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 8 בפברואר, 2018
ע"י סקאוט


לעתים קורה מצב שאנו סקפטיים לגבי דבר מה. זה עלול להיות כל דבר: מוצר חדש, בגד או אפילו ספר. עם הזמן, כאשר אנחנו בודקים את טיבו של הדבר, בוחנים אותו מכל צדדיו, עינינו הבולשת, והבוחנת מדקדקת כל חלקיק ממנו, נופל לפתע האסימון כי הדבר הזה נוצר עבורינו, נבראעבורינו, שהוא מתאים לנו ככפפה ליד.
תחושה זו מלווה אותי רבות כשאני קוראת ספרים. ישנם ספרים שאני אדע כבר מהעיפי מבט ראשוני בהם כי הם לטעמי ויש ספרים שאצטרך בחינה מדוקדקת יותר, אבל כאשר זו תבוצע- אהיה שבויה כליל בדפיו של הספר.

בושה אני להודות כי את ספרו זה של יהואש ביבר פטרתי במחי יד, בהינף מבט אחד, בתואנה כי ילדותי הוא ואינו מתאים למה שאני מחפשת, לתוכן העמוק, המתעתע, הטמון פעמים רבות בספרות ילדים משובחת.
רצה הגורל ויום אחד החלטתי לקחת ספר זה מן הספרייה ולבחון את טיבו מקרוב, ללא דעות קדומות ורושם ראשוני, ונדהמתי לגלות שאילולא הייתי לוקחת אותו מן הספרייה וממשיכה לחשוב כך, הייתי מפספסת ספר נפלא, המתאר מציאות מנוגדת- שמחה לצד עצב, מסתוריות לצד גלויות.

ספר זה מחולק למספר סיפורים קצרים שרובם למעשה אוטוביוגרפיים. ביבר מספר לקורא על ילדותו בקיבוץ ועל החוויות שעבר והוא עושה זאת באופן הכי נפלא שיכול להיות. כתיבתו עדינה אך בועטת, כנחל שמימיו מפכפכים בעדינות מתחת לעור הקורא. כתיבתו משרטטת בקווים עדינים את החיים אז, כיצד ביבר והאנשים בתקופתו נאלצו להתמודד עם דברים שונים: מלחמות, התבגרות, פינוי הישן לטובת החדש, הזדקנות וכדומה.
אהבתי את כל הסיפורים אך כמה סיפורים בלטו לעיני יותר מכול והסיפורים הללו הם " הנערה הארמנית", סיפור מסופר מנקודת מבטו של הסופר כאשר היה ילד קטן ונאלץ עם חבריו ובני עירו לעבור לצפון מחמת ההפצצות חוזרות ונישנות בעת מלחמת העצמאות. שם מגלה ביבר הצעיר נערה ארמנית המשרתת משפחה ארמנית, נערה המהלכת קסם ומסתורין על נערינו, מכשפת אותו בעיניה, בשערה ובשפתה המשונה- הארמנית.

סיפור נוסף שגרם לתחושת עונג בלתי יתואר ולתדהמה להכותני היה הסיפור " על עץ התאנה", ספר נוסף מנקודת מבטו של יהואש הנער שעיניו נתקלות בעיניה של נערה בת האופה בעירו, שמה ציפורה. ציפורה זו מתבודדת מהבריות ואינה באה בקרבת שאר הילדים, דבר שגורם לסקרנותו של הסופר להתחזק. מי היא אותה ציפורה? ציפורה ששערה שחור ונתון באופן תמידי וקפדני במקלעת של צמה, "חלת שבת", מכנים אותה שאר הילדים, ספק בלגלוג, ספק בהערכה, אותה ציפורה ששערה שחור כנוצותיו של עורב.

מלבד נערות מסתוריות שביבר הסופר פוגש במהלך ילדותו הוא גם מתאר פגישה אחת עם נער נכה וחלוש הנעזר בכיסא גלגלים. נער זה שמו יאנקו ואימו היא המפרנסת היחידה של הבית מכיוון שאביו מת אי-שם בימי מלחמת העולם השניה. התחברותו של יאנקו אל הילדים היא מהוססת, היא מנהלת עקב בצד אגודל, בחשדנות אך בהערכה, בספקטיות אך בסקרנות. יש לומר שאני מאוד התחברתי ואהבתי את דמותו של יאנקו ומה שמדהים הוא שלמרות שזהו סיפור קצר יכולתי ממש לראותו לנגד רוחי, לבוש בבגדיו השחורים וחבוש כובעו השחור. ולא רק לראותו כנגד רוחי יכולתי אלא גם ממש להזדהות עימו ועם המספר וחברו שוקה וזה אחד הרשמים החזקים ביותר שספר זה השאיר בי, היכולת להזדהות עם הדמויות, להסתקרן לגביהם, לחוש אמפתיה כלפיהן, בכל כך מעט מעט דפים, זה בלתי מובן בעליל.
לא כל סופר הכותב סיפורים קצרים יכולים לזקוף לזכותו את היכולת הזאת מכיוון שקשה מאוד לכתוב סיפור קצר טוב, עשיר בפרטים,בתוכן אך עשיר גם בדמויות מסקרנות, הבנויות לעילא ועילא, שיש להן עבר, הווה ובמקרה זה, העתיד שהוא לוט בערפל, מעין סוף פתוח שגורם לנו בסוף הסיפור לתהות: למה? מה יהיה עכשיו? כיצד הכול הסתיים? מה קרה?
ובאותה הנשימה לגרום לנו להשלים בעצמנו את הסיפור ולברוא מדמיוננו את שאר הפרטים החסרים.

סיפור אחר שהוא חביב להפליא, אם כי אינו ברמה של האחרים אך יש לו חן משלו, זה הסיפור " פסח", סיפור המתאר סוס מזדקן שהיה בעברו מסמר חג הפסח ובעצם מכאן שמו, פסח.

סיפור נוסף שהערכתי אליו רבה מכיוון שהוא מתמקד בנושא לא פשוט והוא הכאת ילדים על ידי הוריהם, מתאר נערה ונער שנפגשים ואימת המכות של האב מאיימות על סופה של הפגישה הנהדרת. למרות שהכאת ילדים על ידי הוריהם הייתה דבר שבשגרה, תופעה רווחת בתקופתו של הסופר, חשתי חוסר אונים עבור הנערה המסכנה שרק רצתה לפגוש את אהובה אך בשל כך עתידה לספוג מלקות מחוגרתו, חגורה שממתינה לבשרה הרך, לצרוב בה אות קלון ובושה.


" הוא מיהר לרוץ מן המקום, מתעוות למחשבה שאביה עומד וממתין לה והחגורה בידו, חש עצמו חסר אונים. היה סוגר ופותח בחוזקה את אגרופי ידיו ודמעות חרון פרצו לפתע וזלגו במורד לחייו.
היה לילה מסביב והרחובות היו ריקים."

אינני יודעת מה אתכם, אבל השורה הזאת, שורת הסיום של הסיפור, צימררה אותי כהוגן. היא גרמה לי להבין עד כמה תופעה זו הייתה רווחת והסבה סבל לצעירים רבים- הן הצעירים עצמם והן חבריהם.

זה לא הסיפור היחיד שמתאר את הפער ההורי, בין הורים לילדיהם, וכיצד היו המנהגים בעבר. סיפור נוסף שכל עיקרו פער זה הוא הסיפור " ביכורי ענבים", שמתאר פועל חקלאי צעיר ונערה צעירה שמתאהבים אך האב לא רואה זאת בעין יפה [בלשון המעטה] ומנסה בגסות להבריחו מפני קרבתו לביתו הבכורה. סיפור זה, בניגוד לסיפור הקודם, מתובל בהומור, אך למרות ההומור הרב השזור בו, אין הוא מפחית מאומה, לטעמי, מהכאב שבו, מהשוני הרב כל כך בין ימינו לבין הימים ההם ולמעשה חושף בפנינו גם את מגרעותיו של הדור ההוא, של התקופה ההיא.

מה נותר לי לומר? אני חושבת שזה ספר נפלא, כתוב בכישרון כתיבה גדול, כמעט מהפנט, ועל הדרך הסופר לא מתבייש לחשוף בפנינו גם את הצדדים המכוערים של ישראל הצעירה, ישראל של פעם, שישנם עדיין בימינו כאלה שנכספים אליה, שחשים כלפיה ערגה מתמשכת.

"יום אחד הלכתי לארות תאנים בכרם הזיתים שלמרגלות ההר. בתוך הכרם היו מצויים כעשרה עצי תאנה מעוקמי גזע ורחבי נוף. תאנים סגולות, מחוספסות-קליפה ומתוקות תוך גדולות בין עליהם הירוקים שרועי האצבעות. טעמן משובח, הן בקועות קמעה מרוב בשלות, חושפות מעט מבשרן האדום וצוף מתוק נוטף מהן."

מילים שהן כמו שירה מזוככת ורכה הגורמת לקורא לחוש בטעמה של התאנה הבשלה והמתקתקה, טעם שמערב את החושים ומוציאם מפראותם.

12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חודש)
בלייק שלי הוא בעיקר נגד הזוועה שהתחוללה כאן, ושמשום מה פספסתי. איזו השתלחות נוראית. לא מבין על שום מה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
קצר ולעניין, הייתי מסכימה איתך לו הטענות הענייניות, הצודקות והמנומקות, שאכן היו כאלה אצל שאר האנשים, לא היו מגיעות בעטיפה כל כך קוצנית ולא רלוונטית אצל שונרא.
סקאוט קיבלה שוב ושוב הערות בחירת הספרים שלה, על "חמדנות הלייקים" שלה והגרוע מכל - על חוסר ההבנה שלה, במילים בוטות וקשות.
וזה כבר לא לעניין.
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
נעמי, זה לא עניין של דו-קרב ואף אחד לא מעוניין לפגוע בסקאוט באופן אישי. המילה ממש לא מתאימה.
יש כאן עניין של טענות ענייניות, צודקות, מנומקות שכמה אנשים כאן ובראשם שונרא הפנו לסקאוט בנוגע לכל המחדלים שהיא גורמת לאתר עם הכנסת התכנים השגויה. זה הכל.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
נעמי (לפני 3 חודשים)
בדו-קרב אחרי שפוגעים עוזרים אחד לשני.
אבל את עושה וידוא הריגה.
מספיק, זה כואב לי אישית.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
נו סקאוט, תראי איזה שירות טוב עשיתי לך.
יש לך הרבה עכשיו הרבה תומכים, מחזקים, מגינים, מצדדים, מעודדים ושותפים לדרכך הצודקת והמיוחדת. וגם המון לייקים. איזה כייף. פסטיבל סקאוט.
אני לא אחד מהם. כל מה שכתבתי לך ועלייך פה ובכל מקום אחר בסימניה - תקף. אני לא קונה את המשחק שלך. ואם תקראי את גן נעמי - נא לנתק אותו ממני.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, נעמי!!
נעמי (לפני 3 חודשים)
ועכשיו גם התפניתי לקרוא, ביקורת מצויינת! כתבת היטב
סקאוט (לפני 3 חודשים)
בת-יה- תודה רבה! אני מקווה שאני משיבה אותך אל רגעי הנוסטלגיה ולא, חלילה, לרגעים לא טובים. מרים ילן שטקליס וגוטמן הם באמת מגדולי היוצרים שקמו למדינת ישראל בכל הקשור לספרות ילדים וספרות אוטוביוגרפית.

בת-יה (לפני 3 חודשים)
סקאוט, תודה על הביקורת המשובחת. כל ביקורת על ספרים ישנים מחזירה אותי לכמה רגעים לימי ילדותי.
אני אמנם לא מתגעגעת לימים אלה, אבל בכל זאת נחמד להיזכר.
דרך אגב, יש לי גם היום בבית שני מדפים ארוכים שמכילים "ספרים של פעם" החל ב"גן גני" והמשך בנחום גוטמן, מרים ילן שטקליס ועוד ועוד. ואני לא מוכנה להיפרד מהם.
ישי (לפני 3 חודשים)
שלום לכל המגיבים, המלעיזים והמתנדבים.
אולי אינני מבין את כל המתרחש מתחת לפני הקרקע אבל אני נכנס בנחת בדלת פתוחה ובעיניים פקוחות לרווחה וסורקות ימינה ושמאלה.
כשהצטרפתי לאתר חשבתי לתומי שזכות הכתיבה והביקורת ניתנת לכל בר דעת כל עוד היא עניינית ומכבדת את האחר.
מי שמכם להחליט האם ספרות ילדים הינה מכובדת או לא?
כאבא לילדים, לא אחת בעקבות ביקורת כזאת או אחרת נחשפתי לספר ישן ונושן שלא ידעתי על קיומו והביקורת הנלהבת היא זאת שהכריעה את הכף לטובת חיפושו ורכישתו.
האם ידעתם שספרות ילדים נושנה משמשת היום ככלי מחקר להבנת ההיסטוריה שלנו מכיוון שהיא ראי משקף למה שהיה?
'שביל קליפות התפוזים ' של גוטמן שמותאם לגיל 10 הינו כלי מחקר נהדר להבנת התרבות התל אביבית בראשית המנדט הבריטי וכלי נהדר בתחום הגיאוגרפיה היסטורית.
'איה פלוטו' כן, כן, 'איה פלוטו' שכולנו כהורים הקראנו לילדינו הקטנים הינו כלי לימוד נהדר להכרת הקיבוצים בראשית דרכם (לימודי תרבות).
אל תזלזלו בספרות ילדים, אל תזלזלו בכותבים (שמשקיעים זמן בכתיבה יצירתית) ואל תשכחו שלכל ביקורת יש קורא אחד לפחות שנהנה לקרוא.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
כוורן, אתה בלי מחיר כי למיוחדיות שלך אין מחיר (:
הכוורן (לפני 3 חודשים)
ומה אתי , אני לא יקר ? אני מעלה את המחיר של עצמי - 50 שקלים . מקווה שעכשיו אני גם יקר בשבילך :-)
סקאוט (לפני 3 חודשים)
חני יקרה- תודה רבה!
הכוורן (לפני 3 חודשים)
רץ , סקאוט לא חייבת שום דבר , בטח ובטח שלא חייבת לי .
הספר גן נעמי הומלץ לה על ידי שונרא , שניסתה לגמול את סקאוט מקריאה שוטפת של ספרי פעוטות שממש לא מתאימים לבחורה בת 23 .
אני אכן נתלה בדעתם של גדולים ( כלומר גדול , כלומר חתול כתום ) אבל אני לא מסתפק בזה . הצעתי לסקאוט הצעה ששנינו נקרא את גן נעמי ונכתוב עליו ביקורת . אני את חלקי בהצעה (שסקאוט הסכימה לה בהתלהבות ) כבר מילאתי : גם קראתי, גם כתבתי ביקורת .
אם סקאוט תמלא את חלקה - תקרא ותכתוב , היא תגרום לי לכמה רגעי נחת . אם לא - ממש לא אזיל דמעה .
בכל מקרה , היא באמת לא חייבת לי שום דבר .
רץ (לפני 3 חודשים)
כוורן - האם העובדה שסקאוט חייבת לקרוא את גן נעמי היא דעתך האישית, או שפשוט אתה אוטומטית מצטרף לדעתם של גדולים. בכול מקרה למה שלא תנסה באופן אישי ספרים כמו אלו שכתב ביבר, יש בחורה שבאופן נדיר כותבת בחן וברגישות על ספרים כאלה, ואתם מדבדחים על טעמה?
ואת סקאוט שום מפקדת, תעשי מה שאת חושבת שמתאים לך.
הכוורן (לפני 3 חודשים)
בסוף עוד תפתיעי את כולנו ותקראי את גן נעמי , ולי יהיו כמה רגעים של נחת .
חני (לפני 3 חודשים)
סקאוט כתבת נפלא! ואין מה לומר אחרי השורה האחרונה שלך בסקירה להבין את היופי שבספר.
" מילים שהן כמו שירה מזוככת ורכה....."
יש לך נפש רגישה ויפה, אל תתני לאף אחד לומר לך אחרת.

שבת טובה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
אגב, רק אחרי שנתיים בתל-אביב אני מבינה למה זה משפט מסגיר כל-כך.
לפני כן לא הייתי מבינה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
אני באמת לא יודעת במה זה כרוך והייתי שמחה לאיזו סדנה בנושא, אבל מהיכרותי את העולם ואת נטייתו לאנטרופיה אני מבינה שכנראה צריך להשקיע הרבה אנרגיה, ועל כך אני מצדיעה.
ושונרא, עלית עלי.
=)
סקאוט (לפני 3 חודשים)
כן, שונרא המפקדת.. ( לא הייתי בצבא אז כנראה שזה צבא חלופי..)
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
טוב, אז סקאוט ואני קצת השלמנו (ממש ממש קצת, בקטנה) אבל היא מבינה שהיא בתקופת מבחן ושאני קצין המבחן שלה ושיש לי עיניים גם בגב, גם בזנב וגם בשפם ושכל עין היא זכוכית מגדלת טלסקופית. והיא מבינה שכל מה שכתבתי על מעלליה בעניין פירות הקיץ הוא אמנם שנון, נפלא, קורע, מצחיק וגאוני (כמוני. "איך היא עפה על עצמה, זאתי." כן, כן.) אבל הוא בעיקר נכון.
נכון, סקאוט? ואני מצפה לתשובה של 'כן, שונרא' או 'לא, שונרא'. בלי התפלספויות.

ונעמי, את קצת מגמדת את מעללי סקאוט ובכך את - אולי לא ביודעין - עושה עוול למי שטורח ועמל שהאתר הזה יהיה מסודר. גם אני לא ידעתי עד לאחרונה במה זה כרוך ואילו דקויות ודייקנות נדרשות, אבל משהבנתי - הבנתי. אז לא נפתח את זה שוב. מה שכן, רואים שאת מהמגזר. כבוד.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
גם לך (:
נעמי (לפני 3 חודשים)
מקובל, שבת שלום!
סקאוט (לפני 3 חודשים)
נעמי- אני מעדיפה לא לפתוח את הנושא, הבנתי את שגיאתי ולא אשוב עליה ואקח אחריות על מעשיי.
נעמי (לפני 3 חודשים)
כשהעירו לך - לא הודת שמה? שלא עשית את העבודה כמו שצריך?
סקאוט (לפני 3 חודשים)
וישי- תודה רבה!!! נעים לשמוע!!
סקאוט (לפני 3 חודשים)
נעמי, תודה רבה על התגובה אבל הבנתי את השנינות של שונרא לא נכון. כנראה לקחתי יותר מדי ללב וכעסתי. חשבתי שכולם נגדי. אם הייתי מודה מלכתחילה, כל זה לא היה קורה. רק עכשיו נפל לי האסימון שזה היה מרצון לגרום לי לשים לב לבעיות שלי ( בדרככם הייחודית)

איזה כייף לשוב לאתר! האמת שהתגעגעתי! ורץ, תודה רבה! אתה צודק בהחלט!
נעמי (לפני 3 חודשים)
באמת, שונרא.
אני לא טוענת שלא נעשו נזקים לאתר.
אבל רמת ההשתלחות היא כאילו נעשה נזק אישי לך או לקרוב שלך.
אדם זר יחשוב שמדובר במפלצת זדונית ולא בכמה ספרים שלא הוספו כמו שצריך לאתר מקרטע שזו הבעיה האחרונה שלו.
יש לך כוחות שנינות וחדות מופלאים, ואתם מגיעה העבודה להתאפק לפעמים.
לא צריך לבזבז אותם על כל אחד..
מיכל (לפני 3 חודשים)
יש בקרקס הזה רק ליצן אחד, אבל הוא דופק חתיכת הופעה: קרקסקאוט.

ושונרא, את פשוט גדולה מהחיים. ההערות השנונות שלך בדיוק, אבל בדיוק, במקום ובזמן. אוהבת אותך.

שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
קצו"לה, אם אתה בריון אז אני הגודזילה שבלעה את גוליית והודור. לא נהגת בבריונות.
ונעמי, עלית עלי.
רץ (לפני 3 חודשים)
סקאוט - תמשכי לעשות מה שטוב לך, וזה היופי שבדבר לקרוא ספרים שלפעמים הם נשכחים ומאובקים, אך לנו הם נוגעים, ביבר הוא מדורו של גורי שהלך לעולמו, דור ענק של יוצרים, כל כך אהבתי את התמונה של התאנים הסגולות הם הזכירו לי את העצים שהכרתי בבית הספר החקלאי. אגב גם אני קראתי ספר מתקופת הפרימוס- של חיים גורי ומאוד אהבתי.
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
סקאוט, כרגע קראתי את ההודעה הפרטית ששלחת לי, ובה האשמת אותי בהתנהגות בריונית. לא פחות מכך. האם זוהי "התנהגות בריונית"? פניתי אלייך בציבורי, לעיניי הכל – כך שכולם יכולים לחוות דעה. חברים, אני נהגתי בבריונות? לדעתי פניתי אלייך עם טענות ענייניות, מנומקות, והבאתי אותן בצורה עדינה ומכובדת. זו התנהגות בריונית?
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
סקאוט, אני מציע שבשלב הראשון פשוט תפסיקי להעלות ספרים חדשים. את אמנם לא מתכוונת לזה, אבל את פשוט גורמת לנזקים גדולים לאתר עם כל הכפילויות הללו.
ורק אתמול הצהרת, מיוזמתך, שאת מבטלת את ההרשאה של עצמך ולא חולפת לה יממה וכבר את מעלה כותר חדש עם המון טעויות וגורמת לנזקים נוספים לאתר.
נעמי (לפני 3 חודשים)
הלהט, שונרא, הלהט.
להט כמעט מסיונרי.
אני לא מצליחה להבין אותו.
ישי (לפני 3 חודשים)
הספר הזה אינו ברשימת הקריאה שלי, ונכנסתי רק על מנת לקרוא את הביקורת שלך סקאוט וכרגיל לא התאכזבתי. אני נהנה לקרוא את העברית היצרית והרהוטה שלך.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
סקאוט, אולי תפסיקי? את כבר עברת את הגבול! שימי לב ששוב לא כתבתי אלייך בגוף שני אלא עלייך בגוף שלישי אבל את ממשיכה וממשיכה! להוסיף! ספרים! שאין! צורך! להוסיף! ולגרום! נזקים!
סקאוט (לפני 3 חודשים)
שונרא, אולי תפסיקי? את כבר עברת את הגבול! שימי לב שלא עניתי לך וניסיתי שהרוחות ירגעו אבל את ממשיכה וממשיכה!
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
אוקיי, הבנתי מה קרה...

היה היה (ועדיין ישנו) בסימניה עמוד ספר. כך כתוב בו:
פרות קיץ : סיפורים
יהואש ביבר
יצא לאור ע"י הוצאת הקבוץ המאוחד, בשנת 1978, מכיל 93 עמודים,

קראה סקאוט את הספר שעל כריכתו כתוב 'פרות קיץ'. הוא כתוב בלי י' אחרי הפ' כי יש ניקוד אז לא שמו את הי'.
(יצא לי חרוז: יש ניקוד אז לא שמו יוד. האח הידד.)
ולמה כתוב שם הספר עם ניקוד? כי ספר זה הוא מז'אנר ראשית קריאה וכפי הנראה פונה לקוראים שגילם הממוצע הוא שמונה והצי מחר יומולדת.
הנה, ככה כתוב על העטיפה: 'פֵּרוֹת קֵיִץ'. משקיענית אני, ניקדתי.

סיימה סקאוט לקרוא את הספר ואצה רצה לפרסם את הגיגיה המהוגגים בסימניה. ייתכן שעצרה בדרך אצל מישהו נחמד, חביב, מכיל, מקבל וסבלני (פראייר בקיצור) והתעלקה עליו כדי שיעזור לה עם הביקורת. אין לי הוכחה לזה. כתבתי 'ייתכן'.

חיפשה סקאוט בסימניה ספר שנקרא 'פרות קיץ' בלי י' אחרי הפ' (מנוקד, ראשית קריאה וזה) אך שוד ושבר, לא מצאה.
אוי ואבוי לו לשובב, להיכן הוא נעלב?

אז מה עשתה סקאוט? סקאוט היא לא סתם סקאוט כמו ששונרא הוא סתם חתול, סקאוט היא 'עורכת'. 'עורכת בכירה' מיינד יו. עם הרשאות. לא סתם.

מה שסקאוט עשתה, ילדים יקרים, זה לא לנסות לכתוב 'פירות קיץ' בשורת החיפוש או לחפש את הספר תחת שמו של הסופר יהואש המיואש. לא ולא. לסקאוט יש הרשאות! אז היא הוסיפה את הספר בעצמה.

וזה מה שכתוב בעמוד הספר שסקאוט העורכת הבכירה הוסיפה:
פירות קיץ
יהואש ביבר
בשנת 1978,

סימן טוב ומזל טוב שיהא לנו. לפרות קיץ נולדו פירות קיץ. ואני בכלל חשבתי שפרות יולדות חלב.

ואם למישהו יש השגות או ביקורת על הציניות הקצת מרושעת שלי כלפי סקאוט המסכנה, שיעשה את זה כאן. נא לא לשלוח לי הודעות.
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
פואנטה ושונרא - גדול! מנפלאות העריכה של העורכת הבכי-רע.
איזה פתי הייתי.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
מה שכן, את ממש ממושמעת. הנה הצעתי שהצעתי לך זה עתה והופה היי חיש מהר שוד ושבר חזיז ורעם קיבלת אותה.

"נו, לכי תקראי כבר איזה ספר מצהיב משנת טיכ"ו עם ג'וקים מתים שמסתתרים בין דפיו. תלבשי לך סרפן רקום, תדליקי עששית ותרתיחי מים בפרימוס או שתכיני לך גזוז תפוזים בסיפולוקס. תיזהרי, כי בסוף הספר קופץ מתוכו גיורא במדי חאקי עם צ'יזבט מה-זה מפחיד שיכול לגרום להתקף לב."
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
הידעת שיהואש ביבר הוא סבא-רבא של ג'סטין ביבר?
הידעת שג'סטין ביבר הוא החימש בחזקת שלוש של יהואש ביבר מצד הסבתא?
הידעת שהספר האהוב עליו הוא 'ביבר הזכוכית הסדוקה' במהדורה לאספנים?
והאם יהואש מיואש? כי אני כן.
פואנטה (לפני 3 חודשים)
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=73987





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ