באילו אופנים אדם נוקט עמדה כלפי סביבתו מבחינה רגשית ומבחינה רצונית? ספרו של הפילוסוף מיכאל שטראוס בוחן שאלה זו דרך הערכות מצויות כמו ``יעיל``, ``מועיל``, ``מהנה``, ``צודק``, וטיפוסים של ערכים, כמו תכלית, צורך ואידיאל, מה היחס בין ערכו הכספי של משהו לערכו משאר הבחינות? האם ניתן לעשות רדוקציה של תכונות ערכיות כגון מאור פנים של אדם, יופיו, או טעם טוב של מאכל, למושגים המקובלים במדעי הטבע? זה שדה הדיון. על-פי דעה רווחת האדם תכליתן; מעשיו אמצעים לתכליותיו; בתור תכליות משמשים סיפוקי צרכיו, ואילו את האמצעים קובע השכל. זה כל האדם. בתמונת אדם זו אין מקום לרצון ולרגש. תמונה שונה מעיקרה עולה מספר זה. כאן נבחנות העצמאות והספונטניות של רכיביה השונים של האישיות. מודגש טבעם היצירתי של התבונה והדמיון. המחבר דן בהערכות ובערכים לא רק על פני ציר של חיוב ושלילה (טוב ורע) אלא נם בממדים אחרים. העימותים הערכיים בחיינו מתחוללים על רקע גורמים מרובים שאינם ניתנים למדידה או לרדוקציה. מיכאל שטראוס, שהוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה, עוסק בסוגיות יסוד בפילוסופיה. בין ספריו: משמעות ונושאי משמעות. הוא העמיד תלמידים רבים ממשיכי דרכו בהגות ובמחקר. פרופסור שטראוס לימד גם באוניברסיטה החופשית של ברלין ובאוניברסיטת חבל הסאר בגרמניה. פרופ` מיכאל שטראוס הוא נכדו של מרטין בובר ובנו של המשורר אריה לודביג שטראוס....

משמעות ונושאי משמעות הוא מחקר על הדרכים בהם המוחש נושא משמעות. כלומר מבטא אותה, מסמל או מסמן. בתיאור הטיפוסים של נושאי המשמעות נשען המחבר על מחקרו המקיף של של ארנסט קסירר-פילוסופיה על הצורות הסימבוליות ומסתייע במחקרים של לוגיקאנים ופסיכולוגים. מחקר זה מלכד היבטים מקצועיים שונים והיבטים של של אסכולות פילוסופיות שונות. כך למשל השקפות של ויטגנשטיין ושל קסירר-לכלל תמונה אחת המתארת את הקשרים העיקריים בין הרוח לבין התחושה. המחבר היה מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. ...