לא סתם אהבתי את הספר הזה “על רקע רומנטי“. “על הנייר” אני והגבר שאני אוהבת וחיה איתו כבר עשרים שנה, נקרא לו ל’, נראים הכי לא מתאימים בעולם. יש בינינו הפרש שנים גדול, נולדנו וגדלנו בזמנים אחרים ובארצות שונות ושפת האם שלנו שונה. הוא מופנם ושקט, אמן, איש של חו<mark>מרים</mark> ומרקמים ואני אישה של מילים שאוהבת לדבר. ובכל זאת משהו קרה במפגש בינינו והדליק ניצוץ ולהבה שבוערת כבר יותר מעשרים שנה.

באחת הפרדות הרבות

בפעם הבא שאתחיל שוב ספר על רווקה תל אביבית נוירוטית שעובדת במשרד יח"צ/פרסום/משרד שידוכים/ הוצאת ספרים, גרה בשינקין/ בן יהודה/ דיזנגוף/ רופין בדירת חדר וחצי/ חצי חדר/ רבע חדר/ אמבטיה עם גגון, עם שותף/ חתול/שותף וחתול/ ידיד הומו/ ידיד הומו וחתול ונמצאת בקשר בעייתי עם גבר נשוי/ מבוגר/ גרוש/ נשוי ומבוגר/ גרוש ומבוגר/ ילד נצחי/הומלס,

just shoot me

ותגאלו אותי מייסורי!

עמכם הסליחה על העצבים, אב