"שקר הוא כשאיש אינו יודע את האמת, פרט למספר עצמו. מתיחה היא שכולם יודעים את האמת, פרט לקורבן המתיחה וכזב הוא כשכולם יודעים שהסיפור אינו אלא שקר ובכל־זאת מוכנים לחזור ולשמוע אותו שוב ושוב" (עמ׳ 6).

אסופת הסיפורים "ילקוט הכזבים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1970) שליקטו וערכו <mark>דן בן אמוץ</mark> וחיים חפר כבר מזמן הפכה לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. צ׳יזבט, כתבו המחברים, הפלמ"חניקים <mark>דן בן אמוץ</mark> וחיים חפר, היא "מי

התחלתי בימים אלה לקרוא את כל ספרי <mark>דן</mark> בן-אמוץ. התחלתי ב-"לזכור ולשכוח" שהצליח ממש לרתק אותי, עד כי לא האמנתי שהספר נכתב על ידי דב"א ולא שהיתה לי היכרות קודמת עם ספריו. הכרתי יותר את הפרוייקטים הספרותיים שהוא עמד בראשם, אם זה "מילון עולמי לעברית מדוברת" שיצר עם נתיבה בן-יהודה ואם זה הספר "ארץ ציון ירושלים" שבו עם שלמה שבא עסק בסקירת עיתונים ישנים (כאלה מראשית העיתונאות בארץ שפסקו לצאת לאור כבר מזמן)