חורחה א. ליברגה, ממוצא איטלקי, נולד בבואנוס איירס בשנת 1930 בה גם למד רפואה, היסטוריה של האמנות ופילוסופיה. נפטר במדריד בשנת 1991. כפי שהגדיר זאת באמצע שנות ה-50, החזון שלו הוא להקים בית ספר לפילוסופיה ב"דרך הקלאסית", מקום בו החינוך ניתן אודות הדרכים הרוחניות והמסורות הפילוסופיות השונות של האנושות באופן המחיה מחדש את האידאל הקלאסי של הפילוסופיה כדרך לחיות במציאות באופן אנושי ומלא יותר. לאורך חייו, הוא הקדיש את עצמו לקדם את האחווה בין אינדיבידואלים וקהילות, להילחם כנגד סבל חומרי ומוסרי ולהגן על חירות ההכרה והביטוי בכל מקום בהם הם היו בסיכון.
ליברגה פירסם מספר עבודות: מחקרים אודות תרבויות עתיקות וציוויליזציות, נובלות, עבודות פילוסופיות והרהורים אודות עולמנו הנוכחי, כמו גם אינספור מאמרים. עבודותיו קיבלו הכרה רשמית בעת שניתן לו פרס הצלב של פאריס באמנויות ומדעים בשנת 1976 וקבלתו כחבר באקדמיה של בורקהרדט (Burckhardt Academy), כמו גם עיטורים נוספים. בשנת 1951 קיבל את הפרס הלאומי הארגנטינאי הראשון בשירה. כאשר נפטר מקום מגוריו וכל אוספיו האמנותיים הפכו למוזיאון.

חורחה א. ליברגה, ממוצא איטלקי, נולד בבואנוס איירס בשנת 1930 בה גם למד רפואה, היסטוריה של האמנות ופילוסופיה. נפטר במדריד בשנת 1991. כפי שהגדיר זאת באמצע שנות ה-50, החזון שלו הוא להקים בית ספר לפילוסופיה ב"דרך הקלאסית", מקום בו החינוך ניתן אודות הדרכים הרוחניות והמסורות הפילוסופיות השונות של האנושות באופן המחיה מחדש את האידאל הקלאסי של הפילוסופיה כדרך לחיות במציאות באופן אנושי ומלא יותר. לאורך חייו, הוא הקדיש את עצמו לקדם את האחווה בין אינדיבידואלים וקהילות, להילחם כנגד סבל חומרי ומוסרי ולהגן על חירות ההכרה והביטוי בכל מקום בהם הם היו בסיכון.
ליברגה פירסם מספר עבודות: מחקרים אודות תרבויות עתיקות וציוויליזציות, נובלות, עבודות פילוסופיות והרהורים אודות עולמנו הנוכחי, כמו גם אינספור מאמרים. עבודותיו קיבלו הכרה רשמית בעת שניתן לו פרס הצלב של פאריס באמנויות ומדעים בשנת 1976 וקבלתו כחבר באקדמיה של בורקהרדט (Burckhardt Academy), כמו גם עיטורים נוספים. בשנת 1951 קיבל את הפרס הלאומי הארגנטינאי הראשון בשירה. כאשר נפטר מקום מגוריו וכל אוספיו האמנותיים הפכו למוזיאון.