“נהר הסוטרה המחברת, גיטה מיטרה, מביאה את הסיפורים בספר מפי איש מינהל הודי ותיק שפרש מעבודתו. פרישתו לא הייתה מן המשרד בלבד, אלא הגשמה של רצונו לפרוש על פי המסורת ההינדואית של ארבעת השלבים – אשרמות (ashramāḥ): 1. תלמיד – ברהמצ'ארין (brahmacharin). 2. בעל בית ומשפחה – גריהסטהה (gr̥hastha). 3. פרוש שוכן יערות – וונפרסטהה (vanaprastha). 4. פרוש, נזיר המתקרב לאמת – סנניאסין (sannyasin). המספר מ”

“מתאר את תקופת שילטון הברטים בהודו,ההרגשה של השליטים המקומיים, השתתפות הודו במלחמת העולם הראשונה לצד האנגלים. כתוב היטב מכניס את הקורא למושגים ההודיים להוויה ולמסורת ההודית. אחד הקטעים המעניינים -ההרגשה של חיל הפרשים ההודיים שנשלח למלחמה , יצאו במיטב הסוסים והחיליים לבסוף הגיעו למציאות עגומה- הסוסים גררו ציוד צבאי והחיליים עם המדים הצבעוניים קפאו בשוחות - האדם משכלל את אמצעי המלחמה ולבסוף מבין שהו”

“נהר הסוטרה המחברת, גיטה מיטרה, מביאה את הסיפורים בספר מפי איש מינהל הודי ותיק שפרש מעבודתו. פרישתו לא הייתה מן המשרד בלבד, אלא הגשמה של רצונו לפרוש על פי המסורת ההינדואית של ארבעת השלבים – אשרמות (ashramāḥ): 1. תלמיד – ברהמצ'ארין (brahmacharin). 2. בעל בית ומשפחה – גריהסטהה (gr̥hastha). 3. פרוש שוכן יערות – וונפרסטהה (vanaprastha). 4. פרוש, נזיר המתקרב לאמת – סנניאסין (sannyasin). המספר מ”

“מתאר את תקופת שילטון הברטים בהודו,ההרגשה של השליטים המקומיים, השתתפות הודו במלחמת העולם הראשונה לצד האנגלים. כתוב היטב מכניס את הקורא למושגים ההודיים להוויה ולמסורת ההודית. אחד הקטעים המעניינים -ההרגשה של חיל הפרשים ההודיים שנשלח למלחמה , יצאו במיטב הסוסים והחיליים לבסוף הגיעו למציאות עגומה- הסוסים גררו ציוד צבאי והחיליים עם המדים הצבעוניים קפאו בשוחות - האדם משכלל את אמצעי המלחמה ולבסוף מבין שהו”