זה הספר הראשון ברשימת הספרים של <mark>קרלוס</mark> קסטניידה. בניגוד לשאר הספרים שקסטניידה כתבף, הספר הזה נכתב כתיעוד אנטרופולוגי של החוויות שלו במהלך עבודת המחקר שהוא עשה על צמחים הולוטרופיים, לכן הוא קר וטכני, פחות נעים לקריאה, ולדעתי גם הערך שלו קטן יחסית לאחרים. אני חושב שזה ספר שלא עושה סיפתח מוצלח בכלל לספרים של קסטניידה. הייתי מתחיל ממציאות נפרדת או מהמסע לאיכטלן.

באופן כללי, הספרים של <mark>קרלוס</mark> קסטניידה

בתור אוהד מורעל של <mark>קרלוס קסטנדה</mark> אני חושב שזהו סיפרו הטוב ביותר!
בספר זה פחות מודגשת ההיתנסות בסמי הזיה אינדיאנים (כמו במשנתו של דון חואן) ויותר הפילוסופיה שעל פיה חי לו דון חוחן.
מדובר ביצירת מופת שכולה היא משל לחיינו אנו.
ספר שאחריו אתה מנסה לחשוב האם אמות המידה שעלפיהן אתה חי הן הנכונות.
מומלץ בחום אבל לדעתי לפחות לאחר ספר אחד מהראשונים יותר של <mark>קרלוס קסטנדה</mark>

ספר מעולה וסוחף, יש להפריד את בין השטויות לבין העיקר ומי שמצליח מוצא אוצר ;-)

נתקלתי בספר בהמתנה בתחנה המרכזית בסוף שנת 94(אז עוד היתה תוחלת לחנות ספרים שם,לא בטוח שהיום). היתה לי התנגדות קודמת לשם <mark>קסטנדה</mark>.כנער מישהו מכיתתי קרא בספר משנתו של דון חואן(הראשון),והתרשמותי היתה שמדובר בפיקנטריה של ספרות הפנטזיה,מזון לדמיון ולא לרוח. למרות זאת,שמו של הספר,צבעי העטיפה,ועלעול בדפיו,הביאו אותי לקחתו. היה זה הספר הראשון של <mark>קסטנדה</mark> שקראתי. הספר טילטל אותי,מאחר והתודעה שלי תפסה את המתואר