חנן פורת

חנן פורת

סופר


1.
קיץ שלאחר מלחמת ששת הימים כתבה ענת, תלמידת תיכון "חילונית" מתל אביב, מכתב לחנן פורת, תלמיד ישיבה צעיר שהשתתף כצנחן בקרבות לשחרור ירושלים, והיה נתון עתה בעיצומה של העליה מחודשת אל ביתו שבכפר עציון. ענת כבני נוער רבים נוספים, מצאה בחנן פורת ידיד ומורה דרך. היא הוסיפה לכתוב לחנן פורת במשך השנים ולהעלות בפניו את שאלותיה ולבטיה בתחומי אמונה ומורשת ישראל, כמו גם במשברים שעברו עליה במישור האישי. מכתבי התשובה של חנן פורת לענת עוסקים במגוון נושאים: אמונה וכפירה, חיים ומוות, בינו לבינה, אמונת חכמים, כפיה דתית, שלמות הארץ, ועוד ועוד......

2.
3.
אהבתו הגדולה של חנן פורת אל הארץ ואל נופיה מוצאת את ביטויה בפאתוס המלווה את שיעורי התנ"ך שלו. המקרא והארץ, שניהם בבת עינו ומפעל חייו, התמזגו יחדיו בשיעוריו המופלאים שבהם ביקש להפוך תורה שבכתב לתורה שבלב, לתורה המאירה ומעוררת את הלבבות. כפרשן בעל נפש, פנה חנן פורת תדיר לקטעי השירה העברית ובמקביל הציע עקרונות שעל פיהם יש לגשת ללימוד הפסוקים. לא פעם הוא גם עסק ביחס שבין פרשנות חז"ל לפשוטו של מקרא, תוך שהוא טורח להראות כיצד התורה שבעל-פה משוקעת בתוך פסוקי המקרא עצמם. תנ"ך שבעל־פה מכנס לראשונה את שיעורי התנ"ך של חנן פורת, שאותם נשא לאורך השנים במסגרת "ימי העיון בתנ"ך" של מכללת הרצוג וישיבת הר עציון בגוש עציון. בספר זה יפגשו הקוראים והקוראות גם כמה ממאפייני תורתו הבולטים ביותר של המחבר: היותה תורה לאומית-דתית בעלת משמעות ורלוונטיות מתמידה; החיפוש אחר פרשנויות אקטואליות ברמה הלאומית והאישית, ומעל הכול האמונה העמוקה כי דבר ה' והשפע האלוהי על היבטיו השונים איננו נע רק מלמעלה למטה, אלא לא פחות מכך מהווה תוצר של הפעילות האנושית, כאן ועכשיו. תנ"ך שבעל־פה מעביר באופן חי את מורשתו העיונית של חנן פורת, מי שהיה סמל ומופת לדור שלם, אדם שהתנ"ך לא מש מידיו....

4.
"גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה" (תהלים פד, ד) אלו ק"ן פרקי תהלים בהם ימצא אדם דרור לנפשו ותמצא ציפור – כנסת ישראל – בית לה, ודא רזא דקן ציפור (=זה סוד הביטוי "קן ציפור"). מילים אלה שרשם חנן פורת בכתב ידו על פתק קטן, ביטאו את זיקתו העמוקה לספר תהלים, שאת פרקיו, כך אמר פעמים רבות, צריך לא רק להגיד, ללמוד, או להתפלל – אלא צריך לחיות. הוא הזדהה עם הספר, חי את תכניו כאילו יצאו מפיו שלו ותאמו את שורש נשמתו, שביקשה כל חייה להפוך תורה לתפילה. הספר לחיות תהלים כולל את מאמריו של חנן פורת לפרקים א-סג שאותם הספיק לכתוב ולפרסם בחייו. חלקו השני של הספר על שאר הפרקים נכתב בידי יהודה עציון, תלמידו וחברו, על פי הארותיו הכתובות בכתב יד צפוף שהשאיר בשולי ספרו האישי. הספר רואה אור יותר מחמש שנים אחר מותו, והוא מתבסס על אסופת מאמרים שראו אור בשנים תש"ע-תשע"ג במדור "נקודת אור במזמור" בתוך עלון בית הכנסת "מעט מן האור". בכל שבוע ביקש חנן פורת להעלות בכל מזמור מספר נקודות במגמה לעורר את המתבונן להוסיף ולהעמיק בדרכו שלו במזמור. חדי עין יבחינו כי נקודות אור אלה הן גם צוהר מאלף לעולמו האישי וההגותי, שהיה רחב אופקים ושאף למזג בין רוח למעשה ובין היהדות העתיקה עם הישראליות המתחדשת....

5.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ