“שבט דב המערות הוא ספר שבאתי אליו מראש עם תחושות אהדה גדולות היות וביתי קרויה על שם הגיבורה. יש כאן, בתמצית, את סיפורו של גיבור קלאסי, שנלחם בקשיים על מנת לבטא את עצמו במלואו. פה מדובר על עיילה, ילדה של ה'אחרים', המאומצת בילדותה המוקדמת על ידי אשת מרפא משבט דב המערות. עיילה שנראית ומתנהגת שונה נאלצת להתאים עצמה לסובב ויחד עם זאת להתוות את דרכה הייחודית. התפאורה היא תקופת האדם הקדמון, לפני אלפי שנים”

“איזו קלאסיקה, איזו יצירת אומנות, איזו חגיגה של מילים.. סוג הספרים שגרם לי להתאהב בדמויות, לקוות ולרצות שהן יצליחו. אני התקשיתי מעט עם הספר, יש בו המון תיאורי טבע שהתקשיתי לדמיין. עם זאת, הספר הזה הוא שיר הלל לאהבה- לא בין בני זוג, אלא בין מטפל למטופל. אהבה טהורה, אהבה שאינה תלויה. שיר הלל לכוחה של משפחה. רוצו לקרוא.”

“הספר דורש אורך רוח מיוחד מהקורא (שמסתבר על פי האתר הזה שהסיכוי יותר גבוה שהקורא יהיה קוראת), שכן הוא מרבה בתיאורי יומיום, כרוניקת חיי הניאדרטלים והאדם הקדמון למינהו, טקסים, חגיגות, מסעות ומה לא. אבל מי שימצא את אורך הרוח האמור לקריאה מדקדקת ומעמיקה ימצא שמדובר בספר גאוני המדבר הן על השונה בחברה והן על יכולות החשיבה שלנו בתור בני אדם. מה שהקסים אותי יותר מכל בקריאת הספר הזה היה התיאור של היכולות”

“אינכם מסוגלים לתאר לעצמכם מה רבתה שמחתי כשקניתי את הספר "שבט דב המערות", עליו חלמתי קרוב לשלוש שנים ארוכות. מן הרגע הראשון ידעתי שאוהב את הספר הזה, והוא בהחלט עמד בכל הציפיות ואף עלה עליהן, בנקודות מסוימות. הסיפור הספק-בדיוני ספק-אמתי שטווה אואל, שמהווה יריית פתיחה לסדרת ספרים מצליחה חובקת עולם (ותקופות), יעורר בכל נפש הערצה והתפעלות, אך הוא ניצב כאין וכאפס לעומת הדמות הראשית: Ayla (איילה? עיילה?”

“שבט דב המערות הוא ספר שבאתי אליו מראש עם תחושות אהדה גדולות היות וביתי קרויה על שם הגיבורה. יש כאן, בתמצית, את סיפורו של גיבור קלאסי, שנלחם בקשיים על מנת לבטא את עצמו במלואו. פה מדובר על עיילה, ילדה של ה'אחרים', המאומצת בילדותה המוקדמת על ידי אשת מרפא משבט דב המערות. עיילה שנראית ומתנהגת שונה נאלצת להתאים עצמה לסובב ויחד עם זאת להתוות את דרכה הייחודית. התפאורה היא תקופת האדם הקדמון, לפני אלפי שנים”

“איזו קלאסיקה, איזו יצירת אומנות, איזו חגיגה של מילים.. סוג הספרים שגרם לי להתאהב בדמויות, לקוות ולרצות שהן יצליחו. אני התקשיתי מעט עם הספר, יש בו המון תיאורי טבע שהתקשיתי לדמיין. עם זאת, הספר הזה הוא שיר הלל לאהבה- לא בין בני זוג, אלא בין מטפל למטופל. אהבה טהורה, אהבה שאינה תלויה. שיר הלל לכוחה של משפחה. רוצו לקרוא.”

“הספר דורש אורך רוח מיוחד מהקורא (שמסתבר על פי האתר הזה שהסיכוי יותר גבוה שהקורא יהיה קוראת), שכן הוא מרבה בתיאורי יומיום, כרוניקת חיי הניאדרטלים והאדם הקדמון למינהו, טקסים, חגיגות, מסעות ומה לא. אבל מי שימצא את אורך הרוח האמור לקריאה מדקדקת ומעמיקה ימצא שמדובר בספר גאוני המדבר הן על השונה בחברה והן על יכולות החשיבה שלנו בתור בני אדם. מה שהקסים אותי יותר מכל בקריאת הספר הזה היה התיאור של היכולות”

“אינכם מסוגלים לתאר לעצמכם מה רבתה שמחתי כשקניתי את הספר "שבט דב המערות", עליו חלמתי קרוב לשלוש שנים ארוכות. מן הרגע הראשון ידעתי שאוהב את הספר הזה, והוא בהחלט עמד בכל הציפיות ואף עלה עליהן, בנקודות מסוימות. הסיפור הספק-בדיוני ספק-אמתי שטווה אואל, שמהווה יריית פתיחה לסדרת ספרים מצליחה חובקת עולם (ותקופות), יעורר בכל נפש הערצה והתפעלות, אך הוא ניצב כאין וכאפס לעומת הדמות הראשית: Ayla (איילה? עיילה?”