רחוב יפו עמוס ורועש והרוח הירושלמית המטורפת נושאת אלַי קרעי שיחות, אבל ככל שאני מעמיקה בסמטאות מעמיק השקט, וברחוב רימון עצמו אני מרגישה כמעט בבית: עצים רוכנים אל המדרכה, הרוח מאווששת בעלים, ואולי לכאן ירושלים באה כדי להיזכר באוויר ההרים שלה.
הבתים קטנים, קירותיהם אבן ירושלמית, הדלתות מתקלפות.
באחת החצרות כביסה תלויה על חבל: סדינים לבנים-אפורים.
אני עוברת אל הצד האי זוגי של הרחוב, מחפשת מספרים ע