“זהו החיבור הראשון המשמעותי של שבתי בן דב, הוגה דעות, איש לח"י, אוטודידקט ואינטלקטואל מהרמה הגבוהה ביותר.
בן דב, כפי שהוא מעיד באוטוביוגפיה שלו, גילה את תורת ישראל במהלך לימודי משפטים ופילוסופיה כאשר גילה את בורותו ביחס למקורות המשפט היהודי. בן דב מספר על נקודת השבר שלו "כשראיתי ילד בן שמונה חוזר באוטובוס ממקום לימודו ונושא גמרא, בעוד שאני - שנחשבתי מלומד בעיני - לא ידעתי לקרוא אפילו דף אחד בעצמי,”