דוד פוגל

דוד פוגל

סופר

דוד פוגל (1891־1944)
David Vogel


דוד פוגל נולד בסטנוב שבפודוליה בז' באייר תרנ"א, 15 במאי 1891. משנת 1912 עד 1925 ישב ישיבת-קבע בווינה ולאחר מכן עבר לפריז. משנת 1917 התחיל לפרסם בעיתונות העברית שירים ליריים קטנים, רובם חרוזים לבנים, שעוררו תמיד תשומת-לב. ב-1923 יצא לאור ספרו "לפני השער האפל", קובץ שירים. את כוחו בפרוזה הראה פוגל לראשונה בתרגומו את "הכופר מסואנה" להויפטמן. אשתו הראשונה לקתה בשחפת, וגם אצלו נתגלו ב-1920 סימני המחלה. בשנת 1919 עלה ארצה אך הוא התאקלם בה וכעבור שנה שב לאירופה לסיבוב הרצאות על "לשון וסיגנון בספרות העברית החדשה". הגורל שהיה מנת-חלקו בשנות מלחמת העולם הראשונה (מחנות-הסגר ורעב) פקד אותו גם בשנות מלחמת העולם השנייה בהיותו בצרפת; אשתו השנייה וביתו ניצלו, אך דוד פוגל נעצר, בהיותו נתין זר, בידי המשטרה הצרפתית של ווישי. וכשתפסו הנאצים את כל צרפת בסוף 1942 עוד ראוהו בחיים. על אחריתו ישנן ידיעות-שמיועות שונות וסותרות. על כל-פנים בתחילת 1944 מצאו הנאצים את דוד פוגל בהוטוויל (שבדרום-צרפת, שם שהתה אשתו בבית-מרפא לחולי-שחפת), הוציאוהו משם ושלחוהו כנראה למחנה השמדה.
[מקורות: קרסל]

ספריו:

לפני השער האפל : שירים (וינה : מחר, 1923)
בבית המרפא : ספור (ירושלם : מצפה, תרפ"ח)
חיי נשואים : רומן (ירושלים - תל אביב : מצפה, תר"ץ, 1929־1930)
כל השירים / מלוקטים בצירוף מבוא ומקורות בידי דן פגיס (תל-אביב : אגודת הסופרים על ידי הוצאת מחברות לספרות, תשכ"ו) <כולל ביבליוגרפיה של מאמרים ורשימות על דוד פוגל ועל יצירתו>
כל השירים / מלוקטים בצירוף מבוא ומקורות בידי דן פגיס (תל אביב : אגודת הסופרים העברים - הקיבוץ המאוחד, תשל"ב) <מהדורה שניה מתוקנת ומורחבת> <כולל רשימה של "מאמרים ורשימות על דודו פוגל ועל יצירתו">
נוכח הים : נובלה (תל אביב : מ' ניומן : ספרי סימן קריאה, תשל"ד)
בבית המרפא (תל-אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור : ספריית תרמיל, תשל"ה 1974)
לעבר הדממה : שירים / ערוכים בצירוף מבוא ונספחים על ידי אהרן קומם (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג 1983)
חיי נישואים : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1986)
תחנות כבות : נובלות, רומאן, סיפור, יומן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990)
כל השירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998) <עריכה, אהרן קומם>
נוכח הים : נובלה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ה 2005)
רומן וינאי : רומאן (תל-אביב : עם עובד, 2012)
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (228):
בהמתנה, ספרים שקראתי, יש לי ועוד לא קראתי, התחדשויות שבוע הספר תש"ע, מעניין בארבעה במאה, לקניה בעתיד, ספרים לקרוא, ספרים שאני מתכנן לקרוא, על הכוונת, הרשימה שלי, ספרות מקורית, פעמיים, קְרִיאַת יַם סוּף, פרוזה, קצרים שמעניינים, 2021, ספרות מקור , תומחר , ספרי השירה שמלווים אותי, עוד ...
1.
"חיי נישואים" - חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב-1929-30; אחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב-1986 - מוגש עתה, שוב, לדור קוראים חדש. כשהופיע הספר ב-1986 (ולמעשה, היתה זו כניסתו הראשונה הממשית לספרות העברית), נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה "כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה נופלת מחשיבותו כמשורר". תחזית זו התגשמה מאז במלואה, ו"חיי נישואים" גם הפך לרב-מכר גדול, ולאחד הספרים הבודדים מן הספרות העברית של המחצית הראשונה של המאה-העשרים, שלא רק נקרא על ידי לומדי ספרות, אלא גם חי חיים ספרותיים מלאים. פוגל "הנידח" השפיע עתה על סופרים מרכזיים, ותרגומים של הספר הופיעו בארה"ב, אנגליה, צרפת, הולנד, גרמניה, ספרד... העיתונות הספרותית בכל העולם כתבה על גדולתו, והישוותה אותו לשניצלר, קאנטי, אך שוב ושוב בעיקר לקאפקא. גורדוייל, האנטי-גיבור, נקלע ליחסים מוזרים, סאדו-מאזוכיסטיים, עם אשתו הברונית תיאה, שמתעללת בו, שוכבת עם ידידיו ושאר מזדמנים, מודיעה לו על בגידותיה, וטורחת להטעים לו שגם ילדם אינו בנו. אבל גורדוייל דבק בקשר הזה, ואינו נותן דעתו לאהבתה אליו של לוטי, ידידתו, עד שזו מתאבדת. לאחר כניסה המתנהלת באיטיות מה, מתפתח הרומאן בעצירת נשימה אל סופו הדרמטי ואל הקטסטרופה הבלתי-נמנעת. זהו רומאן שגיבורו ממצה את העונג מן הסבל, אנאטומיה של חוויה מאזוכיסטית. אין בפרוזה העברית שום רומאן לפניו שחושף בקיצוניות כזאת את הכפילות הבסיסית של הקיום האנושי: מתח בין מישורים נפשיים, ההופך אותו אדם עצמו כביכול לשתי דמויות מנוכרות, שמתעלמות זו מזו ורק פה-ושם מקיימות דיאלוג של יריבים. ...

2.
מיכאל רוסט, צעיר בן שמונה עשרה, עוזב את עיר הולדתו ועובר לווינה בשנותיה האחרונות כבירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. סקרן ותאב להתנסות בכול הוא קושר קשרים ארעיים עם כל מי שנקרה בדרכו: זונות, מהפכנים, קציני צבא, דלפונים שלא יעבירו את יומם בלי הלוואה, ואנשי עסקים שמקור עושרם מפוקפק - אחד מהם אף נותן לו מענק נדיב ותמוה. כשנכנסת לחדרו בעלת דירתו, אישה נשואה שבעלה בנסיעת עסקים, הוא לא מתלבט הרבה ומתפתה לה, ושום היסוס אין בו גם לפתח במקביל קשר אהבים עם בתה בת השש עשרה. אין לו סייגים כלשהם, גם אם יכאיב לשתיהן בבחירותיו. כעבור שני עשורים בפריז, אחרי שעלו בזיכרונו והוא הימר שוב על כספו, אין לדעת באילו התנסויות נוספות יתנסה ואם ימצא לעצמו סוף-סוף מקום שיהיה לו לבית. בדמותו של רוסט השקיע דוד פוגל לא מעט מניסיון חייו. בארוטיות נועזת ומעודנת הוא מפליא לתאר את פרשיית האהבים המשולשת, ומתווה ברוסט גם תווים יהירים, אכזריים, תוויו של מי שכל תסבוכות הכרך הגדול ייתנו לו עניין וטעם בחייו. בצד ארתור שניצלר ויוזף רות, פרנץ קפקא וברונו שולץ, שפעלו גם הם באימפריה האוסטרו-הונגרית ערב שקיעתה, מעלה כאן פוגל בעברית עשירה רומן אירופי אורבני ומרחיב בו את מנעד הספרות העברית. בדרך מקרה התגלה כתב היד הזה של פוגל בארכיון "גנזים" עשורים רבים לאחר כתיבתו, ומתוך הנייר שהצהיב עלתה יצריותו, מנוסחת בעדינות עטו של משורר ובתנופת מספר, ששתי ערי בירה נפתחות לפניו דרך חצרותיהן האחוריות וחדרי חדרים אפלוליים. ...

3.
'חיי נישואים' היה חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב-1929-30, והפך לאחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב-1986. כשהופיע הספר ב-1986, בנוסח שערך מנחם פרי על-פי כתב-היד שפוגל החביא בטרם נשלח למחנה-השמדה, נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה "כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה נופלת מחשיבותו כמשורר". תחזית זו התגשמה מאז במלואה, ו'חיי נישואים' גם הפך לרב-מכר גדול. פוגל "הנידח" השפיע עתה על סופרים מרכזיים, ותרגומים של הספר הופיעו בארה"ב, אנגליה, צרפת, הולנד, גרמניה, ספרד... העיתונות הספרותית בכל העולם כתבה על גדולתו, והשוותה אותו לשניצלר, קאנטי, אך שוב ושוב בעיקר לקאפקא. גורדוייל, האנטי-גיבור, נקלע ליחסים מוזרים, סאדו-מאזוכיסטיים, עם אשתו הברונית תיאה, שמתעללת בו, שוכבת עם ידידיו ושאר מזדמנים, מודיעה לו על בגידותיה, וטורחת להטעים לו שגם ילדם אינו בנו. אבל גורדוייל דבק בקשר הזה, ואינו נותן דעתו לאהבתה אליו של לוטי, ידידתו. זהו רומאן שגיבורו ממצה את העונג מן הסבל, אנאטומיה של חוויה מאזוכיסטית; אין בפרוזה העברית שום רומאן לפניו שחושף בקיצוניות כזאת את הכפילות הבסיסית של הקיום האנושי, כשאותו אדם עצמו הופך כביכול לשתי דמויות מנוכרות, שמתעלמות זו מזו ורק פה-ושם מקיימות דיאלוג של יריבים. מצד אחד, גורדוייל הפאסיבי, שרגליו גוררות אותו ימים ולילות ברחובות וינה, הפקר לכל רוח מצויה לעשות בו כרצונה, שאינו רואה ואינו מבין מה שגלוי לכל עין; ומצד אחר, גורדוייל שיש לו ידיעה והבנה מלאות של המתרחש, עד ששום דבר אינו עשוי להפתיעו, וכל מה שקורה אפילו קיים בו כידיעה-מוקדמת. הפגישה הראשונה עם תיאה, עצם המבט הראשון, כבר הופכים לידיעה של כל מה שיבוא. "אסונו ואושרו של כל אדם גלומים בו עצמו ואינם באים מבחוץ", אבל הם גם מוכתבים בדטרמיניזם, במין גזירה קדומה, ואפילו מה שמפתיע וחדש כבר מצוי מראש, כרישום קודם חטוף, עד לקטסטרופה הבלתי-נמנעת....

4.
בני הזוג בארט וגינא מגיעים לחופשת נופש קיצית נוכח הים והשמש של כפר דייגים בריביירה הצרפתית שרוב תושביו איטלקים. בפסק זמן זה מחייהן הרגילים חווים השניים, כל אחד לחוד התפרצות של חירות ייצרית. במיוחד גינא כמו נתלשת מעצמה ומטמעת ב'אחרת' זרה ומאיימת, בחוויה שהיא בו - בזמן גם מפגש עם עצמה ה'אמיתית'. הדרמה החיצונית מתגלגלת לדרמה פנימית הרסנית, של מי שספק מגלה את עצמה, ספק מאבדת את עצמה. הנובלה "נוכח הים" יצירה מהלכת קסם בלשון הפוגלית המיוחדת שלה, שנכתבה ב1932 ולא ראתה אור בחיי המחבר - נחשבת היום בעיני רבים כתגלית רעננה ויוצאת דופן, וכאחת הנובלות היופות ביותר בכל הספרות העברית....

5.
"דמותו של דוד פוגל עטורה הילה מושכת לב: בעיני רבים, שתבעו בשנים האחרונות את כינוס שיריו, פוגל הוא משורר גדול שנשכח". מאז כתב דן פגיס מלים אלו לפני למעלה משלושים שנה, בפתח - דבר להוצאה הראשונה של "כל שירי פוגל" (1966), מלים שיש בהן הד לכותרת מאמרו של נתן זך מ1954 - , "בעקבות משורר שנשכח", הפך פוגל לאחד הקלסיקונים שי השירה העברית המודרנית, והוא נתפס כיום כאחד מעמודי התווך של שירה זו ומהפופולאריים שביוצריה. המהדורה הנוכחית, שנערכה על - ידי אהרן קומם, מבוססת על שתי ההוצאות הקודמות של שירי פוגל, "כל השירים" שערך פגיס (1966; 1971; 1975) ו"לעבר הדממה" שערך קומם (1983). לראשונה באים בספר זה במרוכז כל שירי פוגל בנוסח ובסדר שקבע וסידר בעצמו: תחילה ספרו הראשון, "לפני השער האפל" (1923), אחר - כך ספרו השני, "לעבר הדממה" (1937, כתב - יד), ולבסוף שאר שיריו, על - פי הדפסות ראשונות וכתבי - יד, שהונחו בעזבונו במשך כארבעים שנה. עם הופעת ספר זה מזומנת לקורא מהדורה שלמה, מדויקת ומוסמכת של שירי דוד פוגל, מהדורה המאפשרת מפגש מחודש ומקיף עם שירתו הייחודית....

6.
באיחור של ששים שנה מתבסס והולך מעמדו של דוד פוגל כאחד הבולטים והעזים שביוצרי הסיפורת העברית במאה העשרים. הכרך "תחנות כבות" כולל את כל הסיפורת של פוגל, מלבד הרומאן "חיי נישואים", שבו נתגלה פוגל לקהל הקוראים הרחב לפני שלוש שנים. פותחת את הספר הנובלה `נוכח הים`, שנשחבה על ידי רבים כיצירה השלמה ביותר של פוגל (``מן היצירות הבולטות בסיפורת העברית`` - גרשון שקד). מעטיות משתוות לה בקיסמה הלשוני. בחופשה בכפר דייגים בריביירה הצרפתית של בני הזוג גינא ובארט, נוכח הים והשמש, חווים שניהם התפרצויות אירוטיות - הוא עם נערה צרפתיה, היא עם פועל איטלקי. לגבי גינא המיפגש הזה, המתרחש כמין גזירה שאין לשנותה של המקום, הוא מיפגש עם מעמקיה שלה עצמה, עם מין חירות מעמקים פראית, עם צד סמוי של מהותה - ובו בזמן הוא הופך אותה זרה לעצמה, בלתי מסוגלת לחיות עם עצמה בכפיפה אחת: ולכך תוצאות הרסניות על יחסיה עם בן זוגה, בארט. במרכזו של כרך זה - כמעט מחציתו - רומאן אוטוביוגראפי לא ידוע של פוגל, שזה פירסומו הראשון. פוגל, בעל הנתינות האוסטרית שישב בצרפת, נאסר בשנים 1941-1939 על ידי הצרפתים בתור ``גייס חמישי`` של הרייך הגרמני... כזה הוא גם גורלו של וייכרט, `גיבור` `כולם יצאו לקרב`, המתגלגל ממחנה ריכוז (צרפתי!) אחד למשנהו במין מציאות `קפקאית`, המספר כאן את סיפורו `בגוף ראשון`. זוהי יצירה גרוטסקית, השונה משאר כתיבתו של פוגל בהומור הגרדומים המפתיע והסוחף שבה. גם כאן, כמו ב"נוכח הים", יש חיים `בסוגריים` מחוץ לחיים הרגילים, המאפסים את ה`אני` ובו בזמן מביאים למיפגש עם מעמקיו הסמויים. וייכרט, המדבר בעדו, נבנה במהלך הרומאן יותר ויותר כמספר לא מהיימן. טקסט `חדש` זה הוא אחת מפסגותיה של יצירת פוגל. "בבית המרפא" - לחולי שחפת באוסטריה - עוד מסגרת של חיים `בסוגריים`. בית המרפא היהודי מגודש אירוטיקה חולנית. אורניק, ``גיבור`` הסיפור, מובל כסהרורי על ידי כוחות זרים לו, שאינם אלא מעמקיו, אל סופו הטראגי הבלתי נמנע. "קצות הימים" הוא יומן של פוגל הצעיר, שהראשיתו סיפור 'לוליטה' - פרשת אהבה של פוגל בן ה19- עם ילדה בת 11 ובמקביל גם עם אמה, האשה הראשונה שידע: מרכזו - אירוניה עצמית וחדריה נדירה למצבי רעב ויאוש; וסופו פרשת יחסי אהבה-שינאה עם אשתו הראשונה, השחפנית. "נוכח הים" ו"בבית המרפא" נדפסו בעבר בשיבושים רבים ובצינזורים בעניינים אירוטיים, מעטם של עורכים פוריסטים. לראשונה ניתן כאן נוסח מתוקן ומלא של יצירות אלה. ...

7.
בספר זה, שב וחוזר דוד פוגל, אל נבכי נשמתו שלו, נשמתו הבוערת של אדם ופרסומאי המשקיף על עולם הפרסום ועל החברה הישראלית מעמדת התצפית הקרובה ביותר. בשפתו המרתקת ושובת הלב, הוא חושף את עולמו הפנימי, המופלא והאכזרי של עולם הפרסום, את הדרמות המתנהלות מאחורי הקלעים, את מערכת היחסים הסבוכה בין המפרסם והפרסומאי ואת הקשר בין הפרסום לפוליטיקה. וכהרגלו של אדם שפיו ולבו שווים, הוא אינו מהסס להרוג פרות קדושות, אינו חס על אף אחד ואינו חוסך בביקורת, לא מאחרים, בעיקר לא מעצמו....

8.
'בבית המרפא', הנובלה הראשונה של דוד פוגל - מחבר 'חיי נישואים' ו'נוכח הים' מהלכי-הקסם - נכתבה בפאריז ב-1926, בָּעברית הפוגלית המיוחדת.   בבית מרפא לחולי ריאה, בעיירת נופש בדרום טירול, מחוז של האַלפִּים האוסטריים המשתייך לאיטליה, משתזפים החולים בשמש הבריאה המסמאת, מול השלג של ההרים ובתוך נוף עוצר-נשימה, והם עסוקים בלי-הרף ב'הפקרות' של פלירטוטים, עגבים ומעשי פחזוּת.   אימרֶה אורניק, וינאי ממוצא הונגרי, אובד לעצמו בתוך האווירה הזאת. כמו בעל-כורחו הוא נדחף על-ידי כוחות סוררים זרים לו, מתוך "החלטה עיוורת שהחליט בשבילו מישהו אחר". התאהבותו הנואשת בגְריטי, בעת שנדמה לו שהוא "נתחלף במין אורניק אחר", תוליך אותו למפגש עם המעמקים הכי אפלים שלו.   הנובלה נדפסה לראשונה בספריית מִצפה (בעריכת אשר ברש), בשנת 1927, אך בנוסח זה חלו שיבושים אחדים והעורך הכניס בו שינויים ו"צִנזורים" בעניינים אירוטיים. ב-1990 נדפס לראשונה הנוסח המלא של הנובלה, מתוקן על-ידי מנחם פרי לפי כתב-היד של המחבר, בקובץ 'תחנות כבות'. נוסח זה מופיע כאן מחדש.   לנובלה מצורפת אחרית-דבר מאת מנחם פרי.    ראובן מירן ממליץ על "יצירת הענק הקטנה, הכובשת והאל-זמנית הזאת... משל על חיינו, תמיד ובכל מקום". (הארץ)...

9.
ספר שיריו הראשון של דויד פוגל, "לפני השער האפל" (היחיד שראה אור בחייו), נחשב על ידי רבים ובראשם נתן זך, כספר השירה הראשון בקורפוס של השירה העברית המודרנית. ספר נדיר ויפהפה זה, שנדפס בוינה לפני קרוב ל- 90 שנה, בשנת 1923, רואה עתה אור מחדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ההוצאה אשר הוציאה לאור את כל כתבי דוד פוגל בשירה ובפרוזה, במהדורת צילום פקסימילית מדויקת, כולל העטיפה השחורה שבחר פוגל לספרו. ספר שאיש מאוהבי שירת פוגל לא יוכל לוותר עליו בספרייתו...

10.
עַל חִוְרַת יְצוּעִי מַזְהִיר דּוּמָם עֵירֹם גֵּוִי כְּלַהֶבֶת לְבָנָה . לֵיל שְׂעָרִי כְּאֶשֶׁד אָפֵל יוֹרֵד אֶל רִקְמַת הַמַּרְבָד. בּוֹאָה, דּוֹדִי! יָפְיִי הַצָּנוּעַ לוֹהֵט נֶצַח אֶל תְּכֵלֶת עֵינֶיךָ. בּוֹאָה – – – אֹדֶם כְּתָלַי יַעֲמִיק. עֶרֶב בּוֹדֵד קָרֵב אֶל יְצוּעִי וּפוֹרֵשׁ שִׂמְלָה שְׁחֹרָה עָלַי. שְׁנֵי זִרְמֵי רַגְלֵי הַבְּהִירִים לֹא אֶרְאֶה עוֹד. אֲנִי בוֹכָה בָאֲפֵלָה – –...

11.
12.
אהבה עד כלות הוא סיפור אהבתם של המשורר דוד פוגל ורעייתו עדה נדלר־פוגל כפי שהוא מצטייר ממאתיים עשרים ושלושה מכתבים שהשניים החליפו ביניהם במהלך חמש־עשרה שנים (1940-1925). אלה היו שנים דרמטיות בתולדות העולם וגם בחייהם של בני הזוג, שפרשת אהבתם, על שלל תהפוכותיה, נחווית כגדולה מן החיים. בחליפת המכתבים מתגלה, לראשונה, דמותה של עדה נדלר־פוגל. צעירה יהודייה מרשימה, בעלת כוחות נפש נדירים, שאיפות והתלבטויות גדולות; וגם, כמו אהובהּ, דוד פוגל, דמות המשקפת את רוח התקופה באירופה בין שתי מלחמות העולם: מרחבים עתירי תרבות, פתוחים ומפתים, שלפתע נסגרים ואחר כך נאטמים, והיהודים שנלכדים בהם חשופים לציפורני הטורף.   יצירותיו של דוד פוגל, אלה שראו אור בחייו (לפני השער האפל, 1923 ; בבית המרפא, 1928 ; חיי נישואים, 1930-1929 ; נוכח הים, 1934) ואלה שראו אור לאחר מותו (לעבר הדממה, 1983 ; תחנות כבות, 1990 ; רומן וינאי, 2012), עמדו בלב כמה סערות ספרותיות. כך אירע הן בשל היותן מופעים נדירים של כישרון ספרותי מופלא והן משום שהן אתרי מבחן של כמה סוגיות יסוד בעולם היהודי: יהדות ועבריות מול אירופיות; היהודי הנודד מול היהודי השורשי; הכתיבה בעברית מול כתיבה בשפות אחרות; גבריות (יהודית) מול נשיות (גויית); ספרות "אפלה" ו"חולה" מול ספרות "בריאה" ועוד. לכך יש להוסיף את העובדה כי לקריאה ביצירותיו של דוד פוגל נלוותה אצל הקוראים העבריים תחושה של ביקור באזורי סְפר מוסריים, המדיפים ריח משכר של תאוות וסטיות, הרחק מהפוריטניות הקדושה של הספרות הארץ־ישראלית החלוצית בת הזמן.   מכתבי האהבה של דוד פוגל ועדה נדלר־פוגל מאפשרים לנו הצצה מעמיקה באזורי הסְפר האלה, אבל גם בחיים בצל קשיי קיום "טריוויאליים": עוני, מחלות, חיים בנפרד במרחקים גדולים, ולקשיים מאוד לא טריוויאליים: חיים ומוות בתקופת השואה. בזכות המכתבים בין שני האנשים המאושרים והאומללים האלה אנו זוכים למסע אינטימי באחת התקופות התוססות בתולדות אירופה, שבה אירעה הקטסטרופה הגדולה מכולן.   פרופ' דן לאור, שבידיו הפקידה תמרה מזרחי־פוגל, בתם של עדה ודוד פוגל, את צרור המכתבים היקר של הוריה, ההדיר אותם בשיתוף עם ד“ר רחל סטפק וכן הוסיף לאהבה עד כלות מסה ביוגרפית רחבה ומאירת עיניים.   יגאל שוורץ...

13.
14.
15.
16.
בְּלֵילוֹת הַסְּתָו נוֹפֵל בַּיְּעָרִים עָלֶה לֹא־נִרְאֶה וְשׁוֹכֵב דּוּמָם לָאָרֶץ.   דוד פוגל, מן היוצרים העברים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים, הצטיין הן בפרוזה המבריקה שלו והן בשירתו המדויקת והמהפכנית לשעתה. כל כמה ששירתו טבועה בחותם השירה האירופית בת הזמן ובאקלים של הדקדנס, היא תרמה לתמורה המשמעותית שחלה בשירה הישראלית בשנות החמישים והשישים.     בספר ניתן במלואו ספר השירים היחיד שזכה לפרסם בחייו, 'לפני השער האפל' (וינה, 1923), ולצדו שירים רבים מתוך כתב יד שהכין לדפוס ולא השלימו, עם מותו בשואה.   את המבחר ערכו עוזי שביט וגדעון טיקוצקי. הספר רואה אור בסדרת מבחר| זוטא – שירה לכל כיס....

17.
בחודש נובמבר 1931 נסע המשורר והסופר דוד פוגל (1944—1891) לפולין. בעיתון היהודי־פולני כווילה שיצא בלבוב נכתב על אודות ״ערבי פוגל״ שייערכו בערים שונות, ובהם יקרא משיריו וירצה על לשון וסגנון בספרות העברית החדשה. באביב 1964 גילה את כתב היד של ההרצאה המשורר והמתרגם משה הנעמי, שביקר בביתה של תמר, בתו של המשורר, בניו יורק. זו הצביעה על ארגז בפינת החדר, וכפי שסיפר הנעמי: ״והנה העליתי מתוכו דפים אחדים, כתובים בכתב בהיר ומסודר, ונושאים את הכותרת: לשון וסגנון בספרותנו הצעירה. רותקתי למקומי, הייתה זו השקפה סדורה של דוד פוגל על ספרות וספרים, כתובה בעצם ידו [...] חשתי כי מציאה של ממש בידי״. באחרית דבר מאלפת, המצורפת להרצאה של פוגל, כותבת, בין היתר, לילך נתנאל: ״בצירוף 'לשון וסגנון' מכוון פוגל לשני פניה של הקריאה: הקריאה בלשון ההסכמה והקריאה בסגנון, קריאה שהיא שאלת החיים של הספרות משום שהיא חושפת את הסירוב של הלשון להסדרה״. ​כמעט חמישים ושישים שנה לאחר שהופיעה בכתבי עת בלבד, הרצאתו של דוד פוגל רואה אור ככותר עצמאי ובכריכה שחורה, הד לספר השירים היחיד שהופיע בחייו: לפני השער האפל. ...


הנובלה הזו היא היצירה הפרוזאית הראשונה שכתב פוגל. היא נכתבה בפריז ב-1926. מסופר על בית מרפא לחולי ריאה השוכן בעיירת נופש בדרום טירול. במקום מ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מדהים. הפנינה של כל ספרי הפרוזה שקראתי בזמן האחרון. אך סיימתי את כל כתביו של פוגל, והנה בא לי עוד. ספר זה שונה משאר ספריו של פוגל. הא... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
מוכרחים לדבר על תיאה. וכדי לדבר על תיאה מוכרחים לציין ספויילרים. בכלל, כשאני חושב על זה כל סוגת הביקורת היא סוגה מצחיקה. לבקר את הספר בלי לד... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
''תחנות כבות'' זה שם של ספר מושלם. עד שמצאתי אותו בחנויות יד2, וכמעט התייאשתי, קניתי בלב שלם (למרות המצב הלא חדש), והנה קראתי אותו. הוא כולל ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
וואו, איזה ספר מעולה. דוד פוגל מצליח בשפה עברית חד פעמית, לכתוב על נושאים לא שגרתיים כמו מיניות, גילוי עריות, בגידה. לא חושב שקיים ספר בעברי... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ