קרל מרקס מזוהה יותר מכל הוגה דעות אחר עם הניסיון הפרומתאי לכונן חברה סוציאליסטית במקום מערכת החברתית-כלכלית הקפיטליסטית ? חברה המאפשרת לכל יחיד להיות שותף מלא לעושר החומרי והרוחני. מתוך ניסיון זה צמחה תורה המעניקה לנו כילם תיאורטיים מצוינים להבנת המשק והחברה גם בפתח המאה ה-21. חקר תורת מרקס הוא אפוא חלק מהמאמצים להבין את אופיו של הסוציאליזם כשלב גבוה יותר בהתפתחות האנושית, כמו גם חלק מהניסיון להבין את הקפיטליזם בשלבו המודרני ואת התמורות המתחוללות בתוכו, הכוללות את הניסיונות החוזרים ונשנים, היודעים התקדמויות ונסיגות, להגשמת הסוציאליזם. מרקס ועתיד הסוציאליזם עוסק בדילמות החברתיות והכלכליות שאנו ניצבים בפניהן בפתחו של האלף השלישי. טובי חוקרי תורת מרקס ותורת הסוציאליזם מציגים ניתוח בלתי שגרתי של תורת מרקס, וכן ? דרכים לבניית חברה המושתתת על יסודות של צדק חברתי. כמו בין הנקודות התמורות שהתחוללו בעשורים האחרונים בארץ ובעולם, תמורות המהוות נסיגה מנקודת המבט של סוציאליזם וצדק חברתי. נושאי העיון והמחקר של ספר זה מגוונים: עיצוב פעילות הייצור בחברה הקומוניסטית נוסח מרקס; מאבקים בין סוגי הון כמאפיין של הקפיטליזם בתיאוריה המרקסית; תפיסת הדמוקרטיה של מרקס ואנגלס; תורת המהפכה המרקסית; אופן קביעת ערכה של הסחורה לפי תורת מרקס; יחסו של היינה למרקס ולקומוניזם; התמודדותו של רימון ארון עם מרקס; תורותיהם של בובר וקרופוטקין; החברה הטובה; עלייתו ומהותו של סוציאליזם הריכוזי והסיבות לנפילתו; תכנון סוציאליסטי; המאבק על דמות הסוציאליזם במזרח אירופה (צ´כוסלובקיה כדוגמה); התמורות במדינת הרווחה בארץ ובעולם; השמאל הישראלי ויחסיו למדיניות רווחה; הקהילתנות ו" הדרך השלישית" כאלטרנטיבה חברתית; הרב-תרבותיות והעוצמת קבוצות חלשות; בין רב-תרבותיות למרקס; התמורות בקיבוץ ומשמעותן; הסיכוי להתפתחותה של תודעה סוציאליסטית בתוככי הקפיטליזם המודרני והאפשרות לחולל תמורה סוציאליסטית. עורך הספר, ד"ר אורי זילברשייד, הוא מרצה לפילוסופיה מדינית במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובתוכנית לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה....

מסע פרוידיאני אל נבכיהן של אגדות החלום:פירוש מהפכני לקבוצה של אגדות עם ידועות. אגדות אלו דומות לחלום במבנה ובתכנים שלהן. הנושא המרכזי שלהן אינו התבגרותן המינית והנפשית של גיבור האגדה, כפי שסברו מפרשים רבים, אלה שיבה מוסווית; אל המאוויים המיניים הקמאיים של האדם. מאוויים אלה ועלילות מעברה הקדום של האנושות, הקשורות בעיצוב המיניות האנושית, שבים ומתגלים באגדות העם ובחלומות. מוטיבים ידועים-המכשיפה והאם החורגת המאוחדות לעתים קרובות בדמות אחת-הפיה הטובה, החתן-החיה והכלה-החיה, והמאבק נגד הענק או הדרקון והבנים המגורשים-זוכים בספר זה בהארה חדשה. כך למשל, דווקא המכשיפה מתגלה כלוחמת הגדולה למען הזכויות המיניות התרבותיות. הפיה הטובה, לעומת זאת, היא זו המסייעת לחיי חטא-לניצחון המאוויים המיניים הקמאיים. ד'ר אורי זילברשייד-מרצה לפילוסופיה מדינית ולאנתרופולוגיה במכללה האקדמית בעמק יזרעאל ומרצה לפילוספיה מדינית בתכנית לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה....