“מעולם לא קראתי ספר שהוא תיעוד אישי מהסוג הזה.
נדמה כי פוקס גורדון מיישמת את יסודות הטיפול התרפוינטי ומנווטת אותו לכדי יצירה מצמררת על חייה וטיפוליה.
התיעוד מרתק, לעיתים נדמה כי אין מדובר בחייה שלה כי אם דמות מומצאת ובדויה.
השימוש בכתיבה ככלי שיקומי ותיהלוך התיעוד של מהלך החיים הפתלתל עד לנק' בה היא מגיעה לכתיבת התיעוד הזה היא מרגשת, מפתיעה ובלתי נתפסת.”