“דבר ראשון: זה לא כמו שזה נשמע. דבר שני: אוי אלוהים כמה שהספר הזה מצחיק!!! קניתי אותו ביום הורים בבית הספר שלי, הייתה קבוצת תלמידים שמכרו ספרים משומשים ואימא שלי חשבה שזה יהיה נחמד לקחת את הספר. הסכמתי רק בגלל שהכסף שאוספים נתרם לספריית בית ספר. לקחנו אותו הביתה ואימא שלי ואני התחלנו לקרוא בו. בעשרה עמודים הראשונים כבר התפוצצנו מצחוק! הספר מספר על נערה בשם ג׳ורג׳יה ניקולסון (קראתי את הספר הראשו”

“לואיז רניסון מביאה אלינו ספר התבגרות שנון ומצחיק עד דמעות. אמנם , כמו שדניאל אמרה , הספר מדבר על נושאים שטחיים אבל אלו הם הנושאים שמעסיקים אותנו הנערות בגיל ההתבגרות. עם שלל דמויות מוזרות ומצחיקות , לואיז הצליחה ליצור ספר שבהחלט שווה קריאה .”

“הזזתי כל מיני דברים ומצאתי את הספר. אין לי מושג ממתי יש אותו בבית ולא זכרתי שקראתי אז.... לפני התרומה צריך לרענן ולקרוא.. אז התחלתי לקרוא. ספר חמוד לבנות נדמה לי עד גיל 12-13... הספר גם לפי הכריכה האחורית מהווה תקופת זמן של שנה בחייה של ג'ורגיה. ג'ורגיה ניקולסון. הספר מספר על אנגוס החתול שאימצו שהוא סוג של פנתר קטן וכל תעלוליו שזה סוג של חצי סיפור בעלילה. הסיפור בעצם מחולק לסוג של יומן לפ”

“ג'ורג'יה הרסה אותי! הספר משעשע עד מאוד... לא הפסקתי לצחוק מהשנינות, מהחוצפה ועיקר מ"הטיפשות" של הגיל הזה, גיל "הטיפש-עשרה".(כן גם אני הייתי בגיל הזה רווית "חכמות" :) הספר הוא יומנה של ג'ורג'יה בה היא כותבת בשנינות עוקצנית ומצחיקה את מערכת היחסים עם עם הוריה, חבריה ועיקר יחסה עם אה"מ(אליל המין) רובי אותו היא אוהבת נורא. הספר קליל וזורם, מלא בהומור ובציניות.”

“דבר ראשון: זה לא כמו שזה נשמע. דבר שני: אוי אלוהים כמה שהספר הזה מצחיק!!! קניתי אותו ביום הורים בבית הספר שלי, הייתה קבוצת תלמידים שמכרו ספרים משומשים ואימא שלי חשבה שזה יהיה נחמד לקחת את הספר. הסכמתי רק בגלל שהכסף שאוספים נתרם לספריית בית ספר. לקחנו אותו הביתה ואימא שלי ואני התחלנו לקרוא בו. בעשרה עמודים הראשונים כבר התפוצצנו מצחוק! הספר מספר על נערה בשם ג׳ורג׳יה ניקולסון (קראתי את הספר הראשו”

“לואיז רניסון מביאה אלינו ספר התבגרות שנון ומצחיק עד דמעות. אמנם , כמו שדניאל אמרה , הספר מדבר על נושאים שטחיים אבל אלו הם הנושאים שמעסיקים אותנו הנערות בגיל ההתבגרות. עם שלל דמויות מוזרות ומצחיקות , לואיז הצליחה ליצור ספר שבהחלט שווה קריאה .”

“הזזתי כל מיני דברים ומצאתי את הספר. אין לי מושג ממתי יש אותו בבית ולא זכרתי שקראתי אז.... לפני התרומה צריך לרענן ולקרוא.. אז התחלתי לקרוא. ספר חמוד לבנות נדמה לי עד גיל 12-13... הספר גם לפי הכריכה האחורית מהווה תקופת זמן של שנה בחייה של ג'ורגיה. ג'ורגיה ניקולסון. הספר מספר על אנגוס החתול שאימצו שהוא סוג של פנתר קטן וכל תעלוליו שזה סוג של חצי סיפור בעלילה. הסיפור בעצם מחולק לסוג של יומן לפ”

“ג'ורג'יה הרסה אותי! הספר משעשע עד מאוד... לא הפסקתי לצחוק מהשנינות, מהחוצפה ועיקר מ"הטיפשות" של הגיל הזה, גיל "הטיפש-עשרה".(כן גם אני הייתי בגיל הזה רווית "חכמות" :) הספר הוא יומנה של ג'ורג'יה בה היא כותבת בשנינות עוקצנית ומצחיקה את מערכת היחסים עם עם הוריה, חבריה ועיקר יחסה עם אה"מ(אליל המין) רובי אותו היא אוהבת נורא. הספר קליל וזורם, מלא בהומור ובציניות.”