מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון התקיימה כמפלגה עצמאית בשנים 1968-1954-11948-1944. מיקומה הפוליטי היה משמאל למפא"י, כמפלגת שמאל ציוני. כמפלגה, ידעה אחדות העבודה שני פילוגים ושלושה איחודים. קיומה כמפלגה עצמאית הסתיים ב-1968, עם הקמת מפלגת העבודה שהתאחדו בה מפא"י אחדות העבודה ורפ"י. אחדות העבודה-פועלי ציון הייתה תופעה ייחודית בפוליטיקה הישראלית. כיום היא זכורה בעיקר עקב האקטיביזם המדיני והביטחוני שלה, אבל היא הייתה תופעה מורכבת הרבה יותר. ייחודה היה בחיבור שבין האקטיביזם המדיני-ביטחוני לבין רדיקליזם מעמדי סוציאליסטי - בשונה ממפא"י הפרגמאטית בתחום החברתי ומפ"ם המתונה בתחום המדיני והביטחוני. אחדות העבודה איחדה ציבור קיבוצי ועירוני - את רוב חברי הקיבוץ המאוחד עם קבוצה של פועלים ופעילים בעלי תודעה מעמדית מובהקת שהתגבשה בשנות השלושים בסניף תל-אביב של מפא"י, תחת השם סיעה ב'. הייתה זו מפלגה פרדוקסאלית, אשר שאפה לאיחוד כולל של תנועת העבודה ובה בעת לשמור על ייחודה כזרם רעיוני ופוליטי ולתת לו ביטוי. כשלא נתאפשר לה הדבר, התפלגה. אחדות העבודה קמה בתקופת היישוב, ייצגה חלוציות קיבוצית דינאמית ורדיקליזם מעמדי בלתי מתפשר ובהנהגתה של מנהיגות כאריזמטית עמדה בחוד החנית של העשייה ההתיישבותית והביטחונית. לאחר הקמת המדינה התקשתה אחדות העבודה, שההגשמה בפועל הייתה מאפיין מרכזי שלה, להסתגל מציאות של מערכות ממוסדות הנשלטות על-ידי אליטה פוליטית ומנגנונים ביורוקרטיים. תהליכי השקיעה שעברו על תנועת העבודה כולה לא פסחו גם עליה וכחטיבה במפלגת העבודה הלך ייחודה ונשחק, עד שנפלה בנופלים עם כל המערך עבודה-מפ"ם במהפך של 1977. ספר זה הוא מחקר סוציולוגי-היסטורי אשר בוחן את היסודות עליהם הייתה מושתתת אחדות העבודה, את הצלחותיה וכישלונותיה והגורמים לירידתה מהמפה הפוליטית. המחקר מושתת ברובו על מקורות ראשוניים: פרוטוקולים, מסמכים ועיתונים בני התקופה ועל ראיונות עם מנהיגים ופעילים באחדות העבודה שנערכו בשנים 1992 - 2000. מחבר הספר, אורי יזהר, הוא חבר קיבוץ משאבי שדה, מוסמך אוניברסיטת תל-אביב בסוציולוגיה וחוקר ביד טבנקין, המוסד המחקרי, הרעיוני והתיעודי של התנועה הקיבוצית. ספריו הקודמים: תנועת העבודה משקיעה לתקווה (קובץ מאמרים), עם עובד 1983; נחלה ללא מנוחה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד טבנקין, 1992; נוסע בזמן (שירים), הוצאת גוונים,...

"אין נחת בישראל ואין שלווה בבית יעקב". במילים אלה נפתח הספר תיקון כולל לישראל, ששם לו למטרה להתמודד עם בעיותיה החמורות של ישראל ועם התחושות הקשות של מרבית אזרחיה.מדינת ישראל החלה את דרכה בתנופה ובתקווה כשהיא גוברת על קשיים ומשברים מבית ומחוץ. אלא שבצד הניצחונות במלחמות וההתעצמות הפנימית נוצרו גם עיוותים חמורים אשר מעמידים בספק את קיום הבניין כולו: פערים כלכליים וחברתיים עמוקים, שסעים חברתיים תרבותיים, אי יציבות פוליטית ושלטונית, חינוך והשכלה במורד, שחיתות נרחבת ואלימות גוברת, דשדוש אינסופי במבוכי הביורוקרטיה ועוד. ומעל כל אלה מרחפים מבוכה גדולה וחילוקי דעות קשים באשר לתכלית קיומה ואופן קיומה של ישראל למצבה הנוכחי. בחלקו השני מוצגים ומבוקרים הערעורים האידיאולוגיים על זכות קיומה וצביונה של ישראל כמדינתו הריבונית של העם היהודי: הפוסט-ציונות הרדיקלית, האנטי ציונות החרדית, הלאומנות והמשיחיות הכוחניות והצעות כמה ארגונים וקבוצות מקרב ערביי ישראל לביטול צביונה היהודי של ישראל. בחלק השלישי מוצגת הצעה מקיפה לתיקון הכולל הדרוש לישראל היום - מהמסד האידיאולוגי דרך התוויית המטרות והיעדים לתיקון ועד לאמצעים הדרושים להשגתם....