השאלה, מי נתן את ההוראה לפעולת החבלה במצרים ב - 1954, שהתגלגלה והיתה ל"פרשת לבון", הסעירה את חיי הציבור במדינה שנים רבות, חוללה תמורות פוליטיות מפליגות והעמידה לבחינה מחודשת תפישות ומושגים מוצקים, שעמדו ביסוד הקמתה של המדינה וניהולה בשנותיה הראשונות. ארבעים שנה ויותר לאחר האירועים הנדונים, עדיין הוצבו בפני איל כפכפי מכשולים ומעצורים בנסיונה לחשוף את האמת הסבוכה. מסקנתה החד - משמעית היא, כי פנחס לבון, שר הבטחון השני של מדינת ישראל, "לא נתן את ההוראה". יתר על כן, בחיבורה החדשני היא גם חושפת את מסכת ההסתרה וההטעייה שליוותה את הפרשה בגלגוליה השונים. במלאכה זו, טוענת המחברת, עסקו ראשי המדינה ואנשי צבא שביקשו להעלים את חלקם בהסתבכות, ודאגו לטיפול על ראשו של שר הבטחון העצמאי ובעל הדעות המגובשות את האחריות המלאה לארועים. הביוגרפיה מתארת את דרכו של פנחס לוביאניקר - לבון מתנועת "גורדוניה" בפולין עד למעמדו הבכיר בהנהגת מדינת ישראל הצעירה. בתפקידיו הממלכתיים והציבוריים המגוונים - בממשלת ישראל ובהסתדרות - העמיד פנחס לבון אלטרנטיבה לתפיסת הממלכתיות - "המשיחית", לטענת המחברת - של דוד בן גוריון. מיקוד העניין הטבעי ב"פרשת לבון" מעלים, שלא בצדק, את תרומתו המכריעה של פנחס לבון גם בתחומים אחרים, ובכלל זה בעיצוב היחס כלפי ערביי ישראל, בגיבוש האוריינטציה על צרפת, בבניינה ובהתפתחותה של התסדרות העובדים הכללית, ובעוד סוגיות חשובות. לבון - אניט - משיח הוא חיבור מרתק ומסעיר, המאיר פינות נסתרות בתולדות מדינת ישראל. אין זו רק פרשת חייו של אחד האישים המרתקים שפעלו בקרבנו, אלא גם טיפול אחר בשנים המעצבות של המדינה....

שתי תפישות בלטו והתמודדו על הבכורה בצמרת המדינית של ישראל בתקופת פעולות הגמול לגבי השגת נשק חיוני לישראל בעת שהערבים התעצמו צבאית בסיוע המערב והמזרח כאחד. הראשונה, שאותה גילם דוד בן גוריון, הציגה את ישראל כמדינה לוחמת, המסוגלת להביס את מדינות ערב וזקוקה לנשק שבסיועו תוכל למלא תפקיד בשירות המדיניות הצרפתית, ולעיתים גם הבריטית, נגד הלאומיות הערבית, שערערה את המאחזים הקולוניאליים של שתי המעצמות האירופיות במזרח התיכון ובאלז'יריה. השניה, שאותה גילם משה שרת, הציגה את ישראל כמדינה מתגוננת, הזקוקה לנשק בגלל האיום הערבי על בטחונה, ולכן, וכן גם מתוך שיקול מרחיק - ראות של יחסי ישראל - ערב וחרף הפרובוקציות של הטרור הערבי, שאפה להקטין ככל שניתן את ממדי הפעילות הצבאית הישראלית נגד מדינות ערב. ידה של האסכולה הראשונה היתה על העליונה. משה שרת הודח מכהונת שר חוץ ובעקבות זאת ניצלו קברניטי ישראל את ההזדמנות שיצר משבר הלאמת תעלת סואץ על ידי גמאל עבדול נאצר, כדי לפתוח במלחמת סואץ - סיני בשותפות עם צרפת ובריטניה. התחזית, שישראל תקבל נשק בכמויות גדולות לא כדי להתגונן, אלא כדי לתקוף, התגשמה....