“"היה לך בית בעיראק- יתנו לך בישראל. הייתה לך חנות צילום בעיראק- תקבל חנות צילום בישראל"
זה המשפט החותם את המחזה 'פוטו בגדאד' המתאר באופן פיוטי את החיים בעיראק לפני העליה לארץ. התיאורים במחזה והלכי השיחות והדיאלוגים מזכירים לי את הספרים של אלי עמיר, ואת הגעגועים למדינה שהייתה.
המחזה לדעתי כתוב בצורה די טובה, ומתאר הדרמה באופן מספק למדי למרות שיש נטייה קלה 'להתחשב מדי בקוראים' (או בצופים), להבי”
