“כל ספר שאני קוראת נוגע לליבי, אך הספר הזה עשה את זה בעוצמה גדולה יותר. אולי משום שגיבור הספר הוא ילד אבוד בן 13, שלכאורה הוא ילד בעייתי שעשה מעשה בלתי נסלח, אבל עם התקדמות הסיפור מבין הקורא שיש לו לב זהב.
מי שבעייתי זוהי דווקא הסביבה שלו שכוללת: אבא אטום רגשית, חברים שברגע האמת הם ממש לא חברים ומורה מתנכל ומשפיל.
הנחמה היחידה בחייו האפרוריים היא הדמות החמה והאוהבת - שרה אמו, אך גם היא נעלמת יום”