כשהתחלתי לכתוב את הספר הזה, תחת רושם מותם של אבי בלבנון ושל יעל בדרכה לסיני, עלו בי חרדות ישנות וזיכרונות חדשים: בית שקמטי תשוקותיו צרובי-מלח מתנודד מול גלי תל-אביב, אווזים קפואים, יהודים נודדים, בתולות הולכות בתהלוכה אל הבודהא, מבקשות על חיי בניהן ממלך מלכי המלכים. אבות שהולכים מבניהם אל האור, בלי ליישר קו ובלי להביט לאחור. מדיטציית המוות הטיבטית מלמדת שנמות, שאין לדעת מתי נמות ושבשעת מותנו לא נוכל לאחוז בדבר. כתבתי: מהאור של יום הבריאה הראשון לא נותר דבר מלבד געגועים לאור שלא יחזור. בתוך קדושת האור נכתבים געגועים משוגעים לאהבה, ומתוך נוזלי הגוף החמוצים והדביקים נכתבים געגועים לאלוהים. מי ייתן ויהיה הפעם בן אדם - ביקשתי. שילחש, ברוך, בקינמון ובשפתיים חמות את הסוד: איך לחצות את הנהר פעמיים, מגדה לגדה. איך לזרום אל העמק האחד, בלי לחזור שוב ושוב אל השניים. לאהוב: בלי לשכוח וגם בלי לזכור. יורי סלע הוא פסיכולוג קליני המתגורר במושב הרי ירושלים ועוסק מזה עשרים וחמש שנה בשילוב גישות גופניות ורוחניות בפסיכותרפיה. בשנת 1988 הקים את בית-ספר מגע להכשרת מטפלי זן-שיאצו, בשנת 2002 הקים את התוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת גוף, ובשנת 2006 ייסד את תוכנית ההכשרה לפסיכותרפיה מזרח-מערב באוניברסיטת תל-אביב. בנוסף למאמרים מקצועיים רבים פרסם ספר שירה. בנוסף לפירות וירקות אורגאניים הוא ואשתו מגדלים שתי בנות וארבעה חתולים. בין יתר עיסוקיו האזוטריים הוא גם אוהד פסיבי של הפועל ירושלים בכדורגל....

בראשית תיגע אַתָּה נָזִיר אֲבָל הָאֵין סוֹף שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ נִמְצָא כָּאן וְכָאן וְכָאן. לִמַּדְתָּ אוֹתִי: כָּל עוֹד חֲלוֹמוֹתֵינוּ שׁוֹמְרִים נְגִיעָה לֹא נִמְצָא אֶת הַמָּחָר. שירי הספר שביל החלב פינת כל בשר נעים לאורכו בין תמימות לידיעה, בין העולם ובין העצמי. בלב השירים נמצא געגוע כמַהוּת, כישות העומדת בפני עצמה. שביל החלב שופע מן האם האוהבת לשפתי הבת, אדיפוס וקפקא זוכים להורות אחרת, הקדוש מתגלה בגולמיות אנושיותו, האחדות נחשפת בפניה הרבים ופנים רבים מתכנסים אל האחד. בספרו השלישי יורי סלע בוחן את מקומו של האדם בין אמונה להעדרה; בחדרי־הטיפול, בבתי־העלמין, דרך שפות הנוף והגוף. אולם בעוד החיפוש וחוסר הוודאות הם נצחיים, אמונה אחת ברורה נובעת מתוך השירים – האמונה שיש באפשרותן של מילים, של השירה, לתקן תיקון בעולם ולקשר בין העבר להווה ולעתיד. ד"ר יורי סלע, יליד 1961. בן־זוג, אב, מטפל ומורה. בעברו טיפל ברפואה סינית וכיום הוא פסיכולוג קליני־אינטגרטיבי ופסיכואנליטיקאי. מלמד באוניברסיטת תל אביב ובמכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ספר השירה הראשון שלו ראה אור ב־1990 ומאז פרסם ספרי עיון, שירה ופרוזה. שביל החלב פינת כל בשר הוא ספר השירה השלישי פרי עטו....

אלקולבְּקַוִּים יְשָׁרִים, מִתּוֹךְרָזוֹן גָּדוֹלבְּדַת אַלְקוֹל אֲנִי פּוֹנֶה, יָדַי אֶל הַשָּׁמַיִם,נוֹגֵעַבְּאַנְטֶנוֹת וּכְבָלִים. אתר פנוי הוא ספר השירים השני של המשורר יורי סלע. קדם לו הספר "בשפתי ראשית ואחרית" שראה אור לפני 30 שנה. אתר פנוי מאגד 46 שירים בנושאים שונים, למשל: זוגיות ומשפחה, נשיות, נצרות וישראליות. למרות הגיוון הנושאי, בכל שירי הספר קיים ניסיון דומה, והוא לבאר את החיים כאתר של אי-אלימות. סלע מתאר בשיריו נופים שונים, ביניהם נופים לשוניים כגון "לא נשכח ולא נסלח"; נופים פוליטיים כגון תיאור שני זבובים על גדר המערכת; נופים זוגיים כגון צפייה בטלוויזיה בסלון לעת ערב; ונופים מיתולוגיים-דתיים כגון הקשר שבין האלוהים ובין ברואיו הנבחרים. במרכז כל אחד מהנופים הללו רוחש מתח, ובכולם – קיים פוטנציאל של התפרצות, מריבה, אלימות, אולי אף נתק. שוב ושוב מבקש סלע לרדת אל שורש חומר הנפץ ולנטרל (אולי דווקא להפעיל) אותו באופן אינטימי, מדויק ונקי, רוחני, לעיתים אף אירוני. ד"ר יורי סלע, בן-זוג, אב, פסיכולוג. לומד, חוקר ומלמד את הקשר בין המלים והדברים בפסיכואנליזה, במסורות המזרח, בגוף....