רחלי בת השבע מקבלת את המשימה הראשונה בחייה כאשר היא מצוידת בכד חלב ויוצאת בבוקר ירושלמי, קסום ופסטוראלי אל המכולת הסמוכה לביתה כדי להביא הביתה חלב. שם, בתור לחלב, פוגשת בדמויות שונות ומשונות אשר ילוו אותה למחוזות שונים בחייה. לאן נעלם הצנחן עם העיניים הבורקות שפגשה בתור לחלב? מדוע החלבן מוהל את החלב במים? מי זאת הזקנה מהתור לחלב? מדוע אמא לא עמדה בצפירה לזכר יום השואה? האם איתמר הטריד מינית? מי באמת היה זמר האופרה המקסים שפגשה בוינה? איך החלילן העיוור מצייר? איך זה שהים הרועש, הגועש והקוצף כל כך מרגיע? "פסיעות בשביל החלב" הינו סיפור קסום ובו שלוש עלילות מרתקות השזורות זו בזו ועוברות כחוט השני לאורך שנים ובסופו של דבר נפגשות בצומת אחד. הסיפור מלווה מפסיעה לפסיעה ביופי, באהבה, בתמימות, בנועזות, במתח, בתשוקה, בשנאה, בכיעור ובתסכול. הסיפור רצוף באפיזודות והפתעות רבות ומרתקות החל מהפסיעה הראשונה ועד לפסיעה האחרונה....

מחברת, שנמצאה זרוקה במחסן ישן, חושפת בפני רחלי סיפור עלום בתולדות ירושלים, בעת השלטון התורכי בארץ. זהו סיפור על משפחה יוונית, שנכתב באהבה רבה על ידי אחות בבית החולים, שאותו ניהל ד״ר פוטיוס אפקלידס, אבי המשפחה. ״הרופא התבונן בקמילה, בפריחה שהתפשטה על פניה וצווארה, עיניו ננעצו בעיני התורכיז הבוהקות של הילדה. ״את יפה, יפה״... אמר וסימן לאמה לצאת אחריו מהחדר. הוא הסתכל בעיניה העייפות של האם ומשהו בצבען המיוחד, שלא ידע להגדיר, שבה את ליבו. הוא התאבן״... אלכסנדר, בנו של הרופא, היה מאוהב באגי היהודייה היפהפייה מהמושבה היוונית. אך אמה, מגדה, התנגדה לקשר: ״את התחתנת עם גוי אימא. אימא שלך הרשתה לך! למה את לא מרשה לי?״ בכתה אגי. ״לא יהיה לי נכד גוי! זאת הייתה טעות שעשיתי בחיים, את יהודייה, יהודייה! הגוי ההוא היה אנטישמי, כל הגויים אנטישמים ושקרנים, טוב שאלוהים לקח אותו״... הספר מגולל את קורותיה של המשפחה ועוסק בסודותיה, באהבות חוצות גבולות ובאכזבות, במגפות הקשות שפקדו את העיר וביחסים בין אנשים מדתות שונות. אתי שחר, סופרת, התגוררה רוב חייה בירושלים. “הדוקטור היווני מירושלים“ הוא הרומן השלישי...

מי הוא מי? מה הוא מה? בגן החיות הרבה מהומה - אילות, נמרים, תחפושות, רעשנים, ילדים וגם ליצנים. האם האריה מכלובו ברח? ולאן ההיפופוטם השמן הלך? כל הגן שמח וצוהל, אפילו הקוף, קופיפו, התבלבל... "תחפושות בגן חיות" הינו ספר הילדים השלישי של אתי שחר. בעבר פירסמה גם רומן למבוגרים. כיום עוסקת בגישור....

בום טראח! הילדים מגיעים! וכשרק עולה נחוח התבשילים באפם של הקטנטנים, מיד הם נוטשים אל הצעצועים והמשחקים, רצים למטבח ורוצים לעזור. הם מנקים את המדפים מכל הכלים, מוציאים את הסירים, המחבתות, המכסים והכםות, מכים מקישים ואז האזנים מחרישים. לנו זה לעיתים מציק, אך אותם זה משעשע ומעסיק, והם מעדיפים ליצור ולהפיק עולמות שונים דווקא מהכלים שלא נועדו להיות צעצועים. ומהפינגגג...פינגגג...והפונגגג...נולד ספור, שמוכר לכולנו מהבית, מהמטבח הפרטי שלנו....

יום אחד הגיע סבא בני הביתה ובידו שקית עם מתנה. נכדו הפעוט פתח את השקית והתאכזב" "מה סבא הביא? משהו כזה חוור, חסר צבע, עץ פשוט עם שתי רגלים קצרות בצדדים..." אך עד מהרה, ה"משהו" הזה לבש פנים רבות. לא היה זה משחק צבעוני, או צלילי, היה זה ספסל, אך הדמיון הפורה של הילד יצר יש מאין - הוא גילה וימשיך לגלות בעצמו עוד ועוד שימושים. פעמים רבות נגלה שמבין שפע הצעצועים של ילדינו, הם יבחרו דוקא באיזה חפץ פשוט ותמים, וממנו יצרו עולמות ומשחקים משלהם. פעמים רבות גם נגלה שספסל כלשהו בחיינו מעורר בנו רגש וזכרון שאנו נושאים עמנו מעולמות של אז, כמו אותו ספסל עתיק יומין בגן, אשר נראה כמובן מאליו, ומדי יום ימשיך ויוסיף לאוצר סיפוריו עוד ועוד מדברי היושבים עליו....

עיניה שוטטו בין דפי העיתון ואפה אנפף מריח הדפוס שטרם התנדף. היא ריחפה בין הכותרות בהיסח הדעת, חלפה על עמוד מודעות האבל הממוסגרות בשחור, עיניה צדו צירוף אותיות מוכר. עיניה ננעצו בכיתוב וגרונה נשנק. מול עיניה ריצדו האותיות בשחור על גבי לבן: מרתה קושטני ז"ל. זהו שמה, יש רק אחת בשם זה, זאת היא והיא חיה וקיימת, עדיין לא מלאו לה שישים…"מרתה, אמנית אלמנה כבת שישים, מגיעה להלוויה של עצמה, זוכה לשמוע הספדים על אודותיה ורואה מרחוק את אלכס אהוב לבה שמעולם לא נשכח.רגע זה מחזיר אותה לעבר ומעורר געגועים שקהו עם הזמן.אלכס, אדריכל ידוע כבן שישים וארבע, מחליט לחזור לעיר הולדתו ירושלים לאחר שהתאלמן, משום שהתעוררו בו געגועים לאהובת נעוריו. מהרגע שבו הוא רואה את שמה על מודעת אבל, חייו מתהפכים, געגועיו לאהובתו המתה לא נותנים לו מנוח.רותי, כימאית, חברת נפש של מרתה שיחסיהן התנתקו בעקבות בגידה, נכנסת גם היא לסחרור של זיכרונות וגעגועים בעקבות ההלוויה.מחול סוער ומסעיר סובב סביב אהבה שלא נשכחה, שלוש דמויות רודפות זו את זו עד אובדן חושים, ולומדות ש"אהבה שהוחמצה לא נשכחת במשך חיים שלמים."אתי שחר, סופרת, התגוררה רוב חייה בירושלים, ספרה "הדוקטור היווני מירושלים" זכה לתשבחות רבות. "מטפחת ומקטרת" הוא הרומן הרביעי שפרסמה, כמו כן הוציאה חמישה ספרי ילדים....

דְּמָעוֹת שֶׁל בְּכִי הֵן עֲצוּבוֹת, דְּמָעוֹת שֶׁל צְחוֹק הֵן מְשַׂמְּחוֹת. הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מִכָּל מִינֵי סִבּוֹת, אַךְ תָּמִיד תָּמִיד הֵן מְרַגְּשׁוֹת, וּכְשֶׁמְּדֻבָּר בִּדְמָעוֹת שֶׁל עֲנָנִים, הֵן נוֹשְׂאוֹת עִמָּן בְּרָכָה לַחַיִּים. כָּךְ, בְּמַהֲלַךְ מַסַּע חִפּוּשׁ אָרֹךְ שֶׁל אַבָּא עָנָן וְאִמָּא עֲנָנָה, אַחַר יַלְדֵיהֶם, עֲנָנִי הַקָּטָן וַעֲנָנִית הַקְּטַנָּה, כָּל עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם יָצְאוּ לַמְּשִׂימָה בְּהַצְלָחָה, וּבַדֶּרֶךְ הִזִּילוּ הַרְבֵּה דִּמְעוֹת עֶצֶב וְשִׂמְחָה. וְעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָיָה שָׂמֵחַ, לְכָל הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ. ספר ילדים המביא סיפור משעשע על עננים שבוכים וצוחקים כאחד ובדמעותיהם מרווים את השדות ואת החיים. בספר זה מתרחשת בשמים דרמה, שמסתיימת בשמחה. אבא ענן ואמא עננה אשר איבדו את ילדיהם, ענני הבן ועננית הבת, יוצאים למסע חיפושים אחר האבודים. בדרכם פוגשים עננים בדמות בעלי חיים שונים אשר נרתמים למסעם כדי לעזור ולמצוא את ילדיהם. הספר "עננימים" מלווה במתח, עצב ושמחה כאחד. הטקסט קולח ומתחרז, האיורים משתלבים היטב ומשקפים את ההתרחשויות. הספר מפתח את דמיונו של הילד כשהוא מביט בעננים ויוצר עוד ועוד סיפורים. זהו ספר הילדים הרביעי של אתי שחר, אשר גם הוציאה לאור ספר למבוגרים....

מְהוּמָה גְּדוֹלָה הִתְחוֹלְלָה בַּחֲנֻכָּה, רַעַשׁ עַז נִשְׁמַע מִקֻּפְסַת הַנֵּרוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים. אוּרִיָּה הֶחֱזִיק בְּקֻפְסַת הַקַּרְטוֹן,וְנִסָּה לְהָבִין עַל מָה הַשָּׁאוֹן.הוּא פָּתַח אֶת הַקֻּפְסָה עִם קְצָת חֲשַׁשׁ,בְּאֵיזֶה נֵר יִבְחַר לְשַׁמָּשׁ? כָּל נֵר טָעַן שֶׁלַּצֶּבַע שֶׁלּוֹ תַּפְקִיד הֲכִי חָשׁוּב בָּעוֹלָם.הַנֵּרוֹת הִתְוַכְּחוּ, הִתְכַּתְּשׁוּ וְהִבְלִיטוּ אֶת הַצְּבָעִים הַיִּחוּדִיִּים שֶׁלָּהֶם.כָּל אֶחָד רָצָה לִזְכּוֹת בַּכָּבוֹד וְלִהְיוֹת הַשַּׁמָּשׁ. וְאָז, קָפַץ הַנֵּר הָאָדֹם “מָה פִּתְאוֹם אַתֶּם!אֵין חָשׁוּב מִמֶּנִּי“ צָעַק בְּקוֹל רוֹטֵן.“לָמָּה אַתָּה חָשׁוּב מֵאֲחֵרִים?““כִּי הַדָּם הוּא אָדֹם אֵצֶל כָּל הָאֲנָשִׁים.“   לְאַחַר שֶׁאוּרִיָּה וְהַחֲנֻכִּיָּה טִכְּסוּ עֵצָה כֵּיצַד לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה שֶׁנּוֹצְרָה,הֵם הִגִּיעוּ לְפִתְרוֹן לְשִׂמְחַת כָּל הַנֵּרוֹת, לְלֹא הֶבְדֵּל צֶבַע, חֲשִׁיבוּת וַעֲדִיפוּת.  “תחרות השמש בחנוכה“ הוא ספר הילדים החמישי של אתי שחר. כמו כן היא פרסמה שלושה רומנים למבוגרים....

יורי, נער צעיר, קומוניסט, מהגר בעל כורחו מרוסיה לישראל בשנות השישים. המדינה זרה ומוזרה לו. הוא מתקבל לתיכון מוזיקלי, נחבא אל הכלי – הפסנתר – שם מוצא מפלט מרבים התוהים לגביו ומהשפה שאינו מבין. שפוף ונבוך מטיל יגונו על הקלידים ומקסים את חבריו ההמומים. המוזיקה שהוא יוצר אינה יודעת גבולות, פורצת מעבר לכותלי הכיתה, מגיעה אל מעבר לים, והוא יוצא בעקבותיה אל מדינות המקנות לו אין־ספור אפשרויות. לאחר זמן־מה הוא חוזר לביקור עבודה בישראל, מלווה את אחד מגדולי המנצחים והמלחינים באותה העת. לבוש בחליפת מנצחים שחורה ובידו שרביט, מפעיל את קסמו על התזמורת הפילהרמונית. כאן בארץ קורה משהו – את חליפת המנצחים השחורה, שבה זכה להצלחה רבה, הוא מחליף בקפוטה שחורה, יורד מהבמה וחובר לאמונה, ליהדות, דת שלא ידע. יורי מתקרב לאלוהים ולמוזיקה היהודית, שמהלכת עליו קסם. יורי חווה טלטלות ותלאות בחייו, ובנה בית עם אישה יפהפייה שהתיימרה להיות דתייה חסודה. מי הייתה הפסנתרנית הסינית?מדוע באישון לילה עזב את משפחתו ונעלם מהארץ?מה קרה כשפגש את לינה, חברת ילדות ממוסקבה?ומה הסיפור שנחשף מחלופת המכתבים שלינה שמרה? שרביט מנצחים וקפוטה מגולל סיפור חיים מרתק על עליות ומורדות של אדם, החוצה ימים ויבשות, כשהמוזיקה חיה ונושמת לצידו. אתי שחר, סופרת, התגוררה רוב חייה בירושלים. ספרה הדוקטור היווני מירושלים זכה לתשבחות רבות, בעברית ובאנגלית. שרביט מנצחים וקפוטה הוא הרומן החמישי שלה, לצד חמישה ספרי ילדים....