“זוהי אוטוביוגרפיה של אליזבט אן פין שחייתה בארץ-ישראל בשנים 1846-1863. היא הגיע לארץ יחד עם בעלה שהיה הקונסול הבריטי בירושלים באותם השנים ג'יימס פין (שגם כתב ספר זכרונות עב כרס בשם "עתות סופה").
הספר כתוב מעניין מכיוון שהוא כולל קטעים קצרים בנושאים שונים ומגוונים. כל קטע מכיל התנסות, חוויה, התרשמות, ארוע שעבר על המחברת בזמן שהותה בארץ-ישראל.
המחברת מתגלה כדמות שעזרה מאוד לנשים היהודיות בארץ ב”