“הספר של עדי ממוקה מתחיל בצורה די מגניבה וגם כתוב בקונספט שאני לפחות לא נתקלתי בו עד היום. בספר שלושה גיבורים, טליה, מתן ואבשלום, והספר מסופר בגוף ראשון, של כל אחד מהם. מה שאומר, שאין מספר אחד, אלא שלושה, שזה שינוי מרענן. מה גם, שהחצי הראשון של הספר זורם, מעניין ולמרות שהעלילה לא מקורית (אישה מנהלת רומן עם גבר נשוי שמבהיר לה שהוא לא יעזוב את אשתו בשבילה) אתה זורם עם הספר. אבל, אחרי 100 עמודים כא”

“הספר של עדי ממוקה מתחיל בצורה די מגניבה וגם כתוב בקונספט שאני לפחות לא נתקלתי בו עד היום. בספר שלושה גיבורים, טליה, מתן ואבשלום, והספר מסופר בגוף ראשון, של כל אחד מהם. מה שאומר, שאין מספר אחד, אלא שלושה, שזה שינוי מרענן. מה גם, שהחצי הראשון של הספר זורם, מעניין ולמרות שהעלילה לא מקורית (אישה מנהלת רומן עם גבר נשוי שמבהיר לה שהוא לא יעזוב את אשתו בשבילה) אתה זורם עם הספר. אבל, אחרי 100 עמודים כא”