דבורה (או דבורי כפי שכולם מכירים אותה) ירון קדמי, שופטת פלילית בכירה ומסורה לעבודתה, ידועה בחריצותה וקפדנותה, יוצאת לחופשה ספונטנית במלון יוקרתי ומפנק במצפה רמון. אלא שהחופשה נגמרה מוקדם מהצפוי, ובאופן הכי לא צפוי; למחרת מתגלה גופתה של השופטת צפה בבריכה הפרטית אשר בסוויטה. מה שנראה בתחילה כמקרה טביעה מהר מאוד משנה פניו והופך לחקירת רצח. ולא סתם רצח. זה רצח "נקי", תפור היטב, ונראה שהושקעה בו הרבה ל

״קוצץ החוטים״-<mark>מיכל לוי-שלו</mark>

הוצאת כנרת זמורה
331 דף

כריכת הספר מעלפת (איור של מיכל לוי שלו)

ושוב אנחנו חוזרים לרב פקד שולי ברזני הרווק החתיך והרגיש. שאוהב אופנועים
והחתול שונרא שלא עוזב אותו והוא בכלל שייך לשכנים שמוליק ואשתו נגה, אבל הוא בוגד בו במקומות אחרים ואפילו מביא מתנות.
שולי נשוי לעבודה ולריגושים. בחור שלא התבגר ורק רוצה ריגושים. אז מה אם הוא כבר בן 39.

שי סימן טוב (ללא שום

אני קוראת ספרי מתח כשאני צריכה אסקפיזם ובין ספרים "כבדים" יותר. סך הכול אני מצפה מספר מתח שיהיה מותח. זה לא כל כך קל והרבה ספרי מתח מאכזבים, אבל הספר בעל השם המקורי "ידי הכובסת" מספק את הסחורה.
בראש ובראשונה, תעלומת רצח מעניינת, בלתי שגרתית, שופטת בכירה ומוערכת, המועמדת לעליון נרצחת באופן מורכב במלון בוטיק יוקרתי במצפה רמון. הבלש, גם הוא לא שגרתי, פקד צעיר וחסר ניסיון שלמרבה השימחה אינו מכור לאלכ

שלשום, בהליכת הבוקר השגרתית, הרגשתי נוכחות של מישהו מאחוריי. אני הולכת עם אוזניות, מקשיבה למוזיקה, אז לא יכולה ממש לשמוע צעדים, אבל אני כן מרגישה נוכחות. ריח בושם באוויר, צל שמופיע פתאום, כזו מין אנרגיה שמרגישים. הסתכלתי חצי מבט שמאלה- ונמרח לי חיוך ענק על הפנים. "הנה בָּרָזָנִי", חשבתי לעצמי.
אני מאוד אוהבת להלביש את הדמויות הספרותיות שאני קוראת בספר הנוכחי על אנשים מהמציאות ה"חיה". אבל ממש אוה

ראשית אומר מילה על שם הספר . שם לא ברור לא משקף את הספר אינו קשור לעיצוב הכריכה.
הספר בכללותו הוא ספר מתח לא רע .הבעיה שהסופרת דבקה כל כך בפרטים מנסה לדייק את עבודת המשטרה את החקירה את הבדיקות הפאטולוגיות ונעזרה בהמון מומחים (ראו בסוף דבר) שהספר דקדקני ומעייף.