לפני שלוש שנים בא לי ללמוד ערבית. מאז, אני מקדיש למיזם הזה כשעה כל יום. אני קורא בעיקר ספרים מיועדים לילדים (ניקוד מלא, אוצר מלים מוגבל). אבל אני קורא גם מהקוראן, כי סגנונו נחשב סגנון מופת, ומתוך סקרנות לגבי רב מכר עולמי שחובביו מתים עליו.

עד שהגעתי לספר "מוחמד הקוראן והיהודים", הרושם הכללי שהיה לי לגבי הקוראן היה כזה: שהוא מורכב מאיים בודדים של חומר עלילתי בתוך ים של דרשות אינסופיות ומשמימות