אפשר להתחיל את הביקורת בשירו של לורקה "נערי" (ראו בסיום הביקורת).
אבל הוא מדבר על הערגה בלבד. המחזה מדבר גם על האכזבה ואיבוד התקווה.

הספרון של <mark>פילאר קינטנה</mark>, מקשר את הערגה של דמריס חשוכת הבנים אל גורת כלבים שאומצה. ממנה היא מצפה למערכת יחסים של אם ובת.
והיא מפתחת אותם בהתאם. היא אפילו זוכה כי הגורה תישאר אתה בנאמנות מוחלטת כפי שהיה.
אבל היא שוכחת כי ,כמו אצל בני אדם, גם ילדים פורחים מהקן, ו