׳אמא, כאילו הפכת להיות צעירה בעשר שנים. אם לא הייתי יודעת מה עבר עלייך בחודשים האחרונים, לא הייתי מנחשת,׳ אומרת ירדנה. בת שבע לא עונה, היא שומעת את זה הרבה לאחרונה. בטח עושה לה נעים, איך לא. שאם לסבול אז גם לשמוח. סגרה את הפה, חזרה לקלות שלה מפעם. מתרגשת. איזה מזל היום אין גשם ואין שמש, רק כחול ועננים לבנים כמו סירות בשמיים. לבת שבע יש סלון כלון קטן ושוקק ברחוב תפארת 18 באשדוד. עוד יש לה: שלוש בנות בוגרות, עודף משקל, ובעל. שני האחרונים יורדים ממנה במהלך הספר ודברים נוספים משתנים בחייה: עירהּ, אשדוד, הופכת מסלול המראה למחוזות חדשים, וממרומי גילה היא לומדת מיומנויות חדשות בנדל"ן, ניהול, הורות ואהבה. בת שבע, סלון כלות, אשדוד הוא רומן מענג ורב־קסם ובה בעת גם רומן חברתי, פמיניסטי, ישראלי מאוד. הוא כתוב בכישרון עצום, נקרא בנשימה אחת, ובלי טיפת מאמץ מגייס את הקוראות והקוראים להזדהות ולאהוב (ממש לאהוב) את הגיבורה, לא רק בשל התכונות "האנושיות" שלה, אלא גם ובעיקר בשל הכריזמה הסוחפת של השפה השופעת קסם וצליל, שיהודית אֵיתן שמה בפיה של בת שבע. יהודית (שור) איתן, ילידת 1952. במשך יותר משלושים שנה שימשה מרצה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב. מטפלת בתחום התפתחות הילד. מתגוררת בבאר יעקב. נשואה לישראל, אם להילה ועידו....