בעקבות תאונת דרכים קשה מאבדת אלה, צעירה בת עשרים ושש, את התחושה בפלג גופה התחתון ומאושפזת במחלקה ארבע, מחלקת נפגעי עמוד השדרה, בבית החולים השיקומי. כעת עליה ללמוד מחדש את נבכי גופה הרצוץ וגם את מערכות היחסים הישנות־חדשות עם סביבתה האוהבת. בעל כורחה הופכת אלה, בחורה אופטימית, תוססת ומינית, לאסירה במחלקה שקירותיה צבועים בצבע שמנת צהבהב, וריחות של חומרי חיטוי עומדים בה. היא נכלאת בתוך גופה, הגוף שפעם הסב לה אושר ואיפשר לה להגשים את חלומותיה. אלה נדרשת לאסוף את שבריה בכל פעם מחדש לאחר שהיא מתרסקת שוב ושוב, ולמרות זאת מצליחה לרקום חברויות חדשות ולפתוח את ליבה לאהבה מפתיעה שנכנסת בהיסוס לחייה. רציתי צבעים בהירים הוא רומן נוגע ללב ואופטימי, המתאר תהליך של פירוק והרכבה מחדש ומציע תקווה בעולם שריח התרופות ואור הפלורוסנט מעמעמים בו כל שביב שלה, אך יותר מכול זהו סיפור אהבה בין גבר לאישה ובין אישה לבין עצמה וגופה למרות הנכות. ...

"הזוגיות הזאת מלבלבת כמו פריחת האביב, צבעונית ומשכרת. עונת החורף בעיצומה, אך הלב שלי לגמרי באביב. השתיקה נינוחה ולא מתחשק לי להפר אותה, ובכל זאת, אנחנו צריכים לדבר." הוזמנתי לפגישת מחזור לכבוד גיל ארבעים ובחרתי לא להגיע. ומה קרה? אתה באת אליי. זה התחיל במייל אחד, והפך לשרשרת התכתבויות וירטואליות ארוכה שאילצה אותי להתמודד עם מה שהדחקתי ועם מי שהרחקתי. "תדמייני שאני לוחש את שמך עכשיו, תדמייני שאת שוכבת בזרועותיי, תדמייני כמה טוב זה יכול להיות, אנחנו כאן יחד ביקום הזה, לגמרי." מאיפה באת אליי פתאום באמצע החיים, אחרי שכבר השלמתי עם גורלי? אני מתמודדת עם אתגרים פיזיים, אני לומדת לחיות את חיי מחדש, ולך אין מקום בהם. אך למרות הכול אתה כאן, מקלף וחושף. ובזכותך... בזכותך אני מתחילה להאמין שיש סיכוי לגורל אחר. אתה החזרת לי את החיוך לשפתיים, אבל האם תישאר כשתראה אותי באמת? או תלך בפתאומיות כפי שבאת? באת אליי מאת הסופרת מיכל אדמוני הוא ספר פרוזה ארץ ישראלי אופטימי, מתובל בחוש הומור ומעורר השראה על הסתגלות, על התמודדות עם קשיים ועל כוחה של אהבה....

"הזוגיות הזאת מלבלבת כמו פריחת האביב, צבעונית ומשכרת. עונת החורף בעיצומה, אך הלב שלי לגמרי באביב. השתיקה נינוחה ולא מתחשק לי להפר אותה, ובכל זאת, אנחנו צריכים לדבר." הוזמנתי לפגישת מחזור לכבוד גיל ארבעים ובחרתי לא להגיע. ומה קרה? אתה באת אליי. זה התחיל במייל אחד, והפך לשרשרת התכתבויות וירטואליות ארוכה שאילצה אותי להתמודד עם מה שהדחקתי ועם מי שהרחקתי. "תדמייני שאני לוחש את שמך עכשיו, תדמייני שאת שוכבת בזרועותיי, תדמייני כמה טוב זה יכול להיות, אנחנו כאן יחד ביקום הזה, לגמרי." מאיפה באת אליי פתאום באמצע החיים, אחרי שכבר השלמתי עם גורלי? אני מתמודדת עם אתגרים פיזיים, אני לומדת לחיות את חיי מחדש, ולך אין מקום בהם. אך למרות הכול אתה כאן, מקלף וחושף. ובזכותך... בזכותך אני מתחילה להאמין שיש סיכוי לגורל אחר. אתה החזרת לי את החיוך לשפתיים, אבל האם תישאר כשתראה אותי באמת? או תלך בפתאומיות כפי שבאת? באת אליי מאת הסופרת מיכל אדמוני הוא ספר פרוזה ארץ ישראלי אופטימי, מתובל בחוש הומור ומעורר השראה על הסתגלות, על התמודדות עם קשיים ועל כוחה של אהבה....